הבהרה: דף המידע מתייחס רק להליכי קבלה למגורים ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה של קיבוצים ומושבים (אגודה מוניציפלית). הליכים אלה נעשים בהתאם להוראות "חוק ועדות הקבלה", ועל פיו אפשר לדרוש ממועמדים למגורים ביישוב לעבור ועדת קבלה רק ביישובים המנויים ברשימה שלהלן.
דף המידע אינו מתייחס להליכי קבלה לחברות מלאה במושב או בקיבוץ. הקבלה לחברות במושב או בקיבוץ מותנית באישור המושב או הקיבוץ. הליכי הקבלה מתנהלים בהתאם לתקנון האגודה השיתופית של היישוב, ויכולים לכלול ועדת קבלה גם אם היישוב נמצא במרכז הארץ ואינו מופיע ברשימה.
המידע שלהלן הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
לצערנו איננו יכולים לטפל בפניות פרטניות בנושא, במקרה הצורך מומלץ לפנות לעורך/ת דין פרטית.
ועדות קבלה ליישובים קהילתיים ולהרחבות של קיבוצים ומושבים – מה חוקי ומה לא?
בעקבות תיקון לפקודת האגודות השיתופיות ("חוק ועדות קבלה") חלו שינויים בהליכי הקבלה ליישובים קהילתיים ולשכונות הרחבה של קיבוצים ומושבים.
איפה צריך / לא צריך לעבור ועדת קבלה?
חשוב לדעת: על פי התיקון, הליכי קבלה באמצעות ועדת קבלה חלים רק ביישובים בנגב ובגליל שבהם עד 400 בתי משפחה (ובהרחבות של קיבוצים ומושבים – כאשר מספר בתי המשפחה ביישוב ובהרחבה יחד קטן מ-400).
ביישובים קהילתיים ובשכונות הרחבה שאינם בנגב ובגליל, החוק לא מאפשר עוד לדרוש ממי שמבקש/ת להתגורר בהם לעבור ועדת קבלה. מי שכבר גר בהם יוכל להעביר את זכויותיו לאחר בלי צורך באישור ועדת קבלה. מגרשים חדשים יוצאו למכירה על ידי רשות מקרקעי ישראל בלי להתנות את ההתמודדות עליהם בקבלת אישור של ועדת קבלה.
מי צריך לעבור ועדת קבלה?
כל מי שיבקש לגור ביישוב שהחוק חל עליו (היישובים המופיעים ברשימה שלעיל) יצטרך לעבור ועדת קבלה. לכלל זה שני חריגים: או שהזכות המועברת היא זכות שכירות לתקופה מצטברת שאינה עולה על חמש שנים, או שמדובר ביורשים מכוח ירושה או דין.
מהם ההליכים בפני ועדת הקבלה ומהם הקריטריונים לדחיית מועמד?
ועדת הקבלה מורכבת מחמישה נציגים: שני נציגי/ות היישוב הקהילתי; נציג/ת התנועה שהיישוב הקהילתי מסונף אליה או חבר בה, ואם היישוב הקהילתי אינו מסונף לתנועה כאמור או חבר בה או אם התנועה ויתרה על נציגות –נציג נוסף של היישוב הקהילתי; נציג/ת הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג/ת המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי (ראש המועצה, סגנו או עובד הרשות, ובלבד שאינם תושבי היישוב). נציגת המועצה האזורית תהיה יו"ר הוועדה.
זוהי ועדת הקבלה ואין בלתה, ואם יישוב מפנה אתכם לעבור ועדה שונה מזו הוא פועל בניגוד לחוק.
ועדת הקבלה תוכל לדחות מועמד או מועמדת המבקשים לרכוש קרקע או בית ביישוב בשל ששה טעמים:
המועמד הוא קטין;
למועמד אין יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;
המועמד אינו מתכוון לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. סירוב לקבל מועמד בשל קריטריון זה יעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה באבחון התאמה;
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
על פי החוק תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותק שלו,לחוסנו ולאופי האוכלוסייה בו. כמו כן נקבע, כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית.
דחו אותי – האם אפשר לערער?
אם דחתה אותך ועדת הקבלה, מחובתה למסור לך את נימוקיה בכתב.
על החלטת הוועדה יש זכות ערר לוועדת השגות. ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר הבינוי והשיכון: איש/אשת ציבור בעלת השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד/ת רשות מקרקעי ישראל; עובד/ת משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד/ת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אשת הציבור תהיה יו"ר הוועדה. סדרי העבודה של הוועדה ייקבעו בקרוב ויפורסמו לציבור.
ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
על החלטות הוועדה אפשר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
***
על עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד חוק ועדת הקבלה
האגודה לזכויות האזרח סבורה כי חוק ועדות הקבלה פוגע בצורה לא מידתית בזכות לבחור את מקום המגורים, בזכות לשוויון ובזכות לקניין ולפרטיות. על כן, בשנת 2011 עתרנו לבג"ץ, ביחד עם תושבים מחבל משגב ועמותת יוזמות קרן אברהם, בדרישה לפסול את התיקון. בספטמבר 2014 דחה בית המשפט את העתירה בטענה שאינה "בשלה" להכרעה.