top of page

מדיניות התקיפה של הצבא באזור שהוגדר בטוח והומניטרי ברצועת עזה

  • taldahan0
  • לפני 4 ימים
  • זמן קריאה 1 דקות
עשן מיתמר מעל עזה
תקיפה בעזה, דצמבר 2024. צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

ב-8.4.2025 פנינו למפקד פיקוד דרום ולפרקליטה הצבאית הראשית בעניין תקיפות הצבא באזור שעליו הוא הכריז כהומניטרי ובטוח ברצועת עזה. תיעוד ממקורות שונים מלמד כי ישראל תקפה באזורים ההומניטריים באמצעות ארטילריה כבדה הגורמת לפגיעה ונזקים רחבי היקף, מספר רב של פעמים. בפנייה טענו שהתקיפות התכופות באזור ההומניטרי, לצד מדיניות תקיפה נרחבת ותכופה של יעדים אזרחיים והגדרתם של אזורי הרג, מפרות את דיני המלחמה באופן שיטתי, חמור ונרחב.


עו"ד רעות שאער, מנהלת היחידה לזכויות האדם בשטחים הכבושים, ציינה כי מאז חודשה הלחימה פורסמו לפחות 13 צווי פינוי לאזורים שונים ברצועה. יותר מרבע מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם וחיפשו מקלט באזורים המוגנים במהלך שבועיים אלה בלבד. היא הדגישה כי לנוכח הרכבה של אוכלוסיית עזה, לא יכול להיות ספק בכך שרוב מוחלט של הנמצאים באזור ההומניטרי המאוכלס בצפיפות הם ילדים, נשים, קשישים ואחרים שאינם מעורבים בלחימה ולו באופן פוטנציאלי. כלומר, ידוע מראש כי תקיפה צבאית באזור זה, ובפרט באמצעות תחמושת בלתי מדויקת בעלת היקף פגיעה רחב, תפגע באופן קשה במיוחד באוכלוסייה בלתי מעורבת. 


לפיכך ביקשנו להורות לצבא להימנע לחלוטין מתקיפות אוויריות בתוך האזור ההומניטרי. עוד ביקשנו לפרסם את גבולותיו של האזור ההומניטרי באופן בהיר ולאפשר פרק זמן מספיק להתארגנות כאשר גבולותיו משתנים, ולפעול בדחיפות על מנת לכונן תנאי חיים נאותים עבור העקורים הרבים המצטופפים באזור המוכרז כמוגן.




bottom of page