top of page

לאפשר את חזרתם של תושבי צפון הגדה המערבית לבתיהם

חיילים בג'נין
חיילים בג'נין, ינואר 2025. צילום: דובר צה"ל (CC BY-SA 3.0), ויקימדיה

בינואר 2025 יצא הצבא למבצע צבאי במחנה הפליטים ג'נין בגדה המערבית, מבצע שלאחר מכן הורחב למחנות פליטים נוספים בגדה. המבצע כלל הרס נרחב של מבנים, דרכים ותשתיות, חסימת דרכי גישה, וסגירתם של כלל בתי העסק, המוסדות המעניקים שירותים חיוניים וכן בתי המרקחת והמרפאות. תשתיות החשמל והטלפוניה הושבתו ונגרמו נזקים למערכת המים והביוב. כ-40,000 מתושבות ותושבי מחנות הפליטים נעקרו מבתיהם לנוכח הוראות פינוי בכפייה שניתנו על ידי הצבא או בשל ההרס הנרחב, חסימת דרכי הגישה וסכנת החיים לנותרים במחנות. אלפים בודדים בלבד הורשו לשוב לבתיהם במחנה הפליטים אל פארע'ה, והשאר אף לא הורשו לשוב לבתיהם על מנת לקחת את הרכוש והציוד הדרושים להם.


ב-2.3.2025 פנינו אל שר הביטחון ואל מפקד פיקוד מרכז בדרישה לאפשר את חזרתם של התושבים לבתיהם, לשקם את המבנים והתשתיות החיוניות שניזוקו או הושמדו במהלך המבצע ולהשיב את מחנות הפליטים למצב הראוי למגורי בני אדם. עד אז דרשנו להבטיח כי לתושבים העקורים יהיו קורת גג לראשם, גישה למצרכים ושירותים חיוניים לרבות מזון ומים, וכן שירותי רפואה וחינוך.


בפנייה ציינה עו"ד רעות שאער, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים, כי על פי הדין הבינלאומי תושביה הפלסטינים של הגדה הם תושבים מוגנים והמפקד הצבאי מחויב להגן על זכויותיהם, ובכלל זה על גישתם למוצרים חיוניים ולשירותים חיוניים דוגמת שירותי בריאות וחינוך. היא טענה כי האיסור על חזרת התושבים העקורים לבתיהם והארכת תפיסתם של המחנות על ידי הצבא, על אף שהמחנות חרבים וריקים ואין בהם עוד לחימה פעילה, היא גורפת, שרירותית ובלתי מידתית בפגיעתה בזכויות היסוד של עשרות אלפי בני אדם. עוד נטען בפנייה כי החלטה זו לא התקבלה משיקולים מבצעיים אלא משיקולים פופוליסטיים, וכי היא מנוגדת לאיסור על העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית ("טרנספר") בתוך השטח הכבוש ולאיסור על ענישה קולקטיבית שנקבעו באמנת ג'נבה.


bottom of page