חברות וחברים יקרים,
אתמול פסק בג"ץ בעתירה שהגשנו בדרישה ששוטרים יפסיקו לחטוף, לקרוע ולהחרים שלטים עם מסרים נגד המלחמה או מסרים אחרים שאינם מוצאים חן בעיניהם. העתירה הוגשה בזכות עדויות ותיעוד שמסרו לנו מפגינות ומפגינים אמיצים, ששילמו מחיר כבד על מימוש הזכות החוקית למחות. שוטרים התנפלו עליהם, צעקו עליהם שהם מסיתים, תקפו אותם, חטפו מידיהם שלטים, חיבלו בהם והשחיתו אותם, רדפו אחריהם ועצרו אותם באלימות בשל נשיאת שלטים וקריאת סיסמאות.
בית המשפט עיגן בפסק דינו את הנחיות הייעוץ המשפטי למשטרה, שנקבעו בעקבות הגשת העתירה ופניותינו אל הפרקליטות, ולפיהן אין למשטרה סמכות למנוע הנפת שלטים בשל תוכנם, גם אם מדובר בשלטים מקוממים ובמסרים ביקורתיים ואף מתריסים. על רקע זה העתירה נמחקה.
בית המשפט הדגיש בפסק דינו את החשיבות של זכות המחאה גם בשעת מלחמה, והזכיר שחופש הביטוי נועד להגן על דעות שעשויות לקומם ולהרגיז. זה חשוב, אבל לא מספיק. קיווינו שבית המשפט ידרוש מן המשטרה הבהרות להפרת החוק בכמעט 20 אירועים שונים מהחודשיים האחרונים - לאחר שההנחיות כבר הופצו כמה פעמים לכל השוטרים - שבהם שוטרים חטפו שלטים והשחיתו אותם, ופיזרו הפגנות באלימות בחיפה, בתל אביב, בירושלים ובאום אל-פחם. הצגנו בפני בית המשפט תמונות וסרטונים קשים, ואולם הוא סבר שככל שהשוטרים מפרים את ההנחיות, פתוחה הדרך לפנות למערך התלונות של המשטרה או להתלונן למח"ש.
לצערנו, בית המשפט בחר לעצום עיניו למה שברור כיום לכל מי שעוקב אחר המשטרה: היא הפכה לארגון לאומני ועברייני שמשרת את בן גביר, כלי ביצוע בידיו לקידום מדיניותו והאג'נדות שלו.
קראו כאן את הניתוח שלנו על הדרכים שבהן פועל השר להשתלט על מערכות אכיפת החוק והפעלת הכוח בישראל, ועל ההשלכות העמוקות והקשות על שלטון החוק ועל זכויות האדם בישראל, שכבר מורגשות בשטח. כיוון שאנו עדות לאירועים חוזרים ונשנים שבהם שוטרים וקצינים רומסים את החוק, אנו קוראות למי שנפגעים לפנות אלינו, ומתחייבות להוסיף להיאבק על זכויותיהם.
שלכן ושלכם,
סיון תהל
רכזת חופש הביטוי והמחאה