חברות וחברים יקרים,
בדמוקרטיות בנסיגה (או בצניחה חופשית), יש כלל משמעותי שניתן לנסח אותו בפשטות כ-use it or lose it: אם לא תשתמשו בזה – זה יאבד. אם לא משתמשים בזכות יסוד – השלטון מעלים אותה. כאשר השלטון עסוק כל העת בצמצום החירות של האזרחים, כל זכות שנוותר עליה כעת, לא נוכל לחזור ולהשתמש בה בעתיד.
נכון, כשהלילות נעשים קרים יותר והמצב כל-כך מייאש, עולה השאלה מדוע להפגין, למה לא להישאר בנוחות של הבית. נראה כי אין אפשרות להסיט את הממשלה מהאג'נדה המסוכנת וחסרת הרסן שלה. אפילו הפגנות ענק אינן בולמות אותה. אז מה הטעם במאבק, בפעילות, במחאה?
אך למאבק ולמחאה יש חשיבות אחרת.
משטרים טוטליטריים נשענים על טקטיקות של בידוד ופחד. המטרה היא לשבור סולידריות בין האזרחים ולתת לאזרחים תחושה שהם מבודדים וחלשים אל מול השלטון. סולידריות היא מטרה בפני עצמה אל מול הטקטיקות האלה.
משטרים טוטליטריים עובדים באופן אינטנסיבי על יצירת נרטיב שקרי, שעליו מתבססת הלגיטימיות של השלטון שלהם. נרטיבים גזעניים נגד החברה הערבית, נרטיביים לפיהם אין חפים מפשע בעזה. הנרטיב השקרי של הממשלה זוכה אף לתמיכה של רבים מכלי התקשורת. למחאה יש תפקיד מרכזי בשלילת הנרטיב השקרי. הנוכחות שלנו ברחובות, ביחד, יהודים וערבים, בשיח על פשעי המלחמה ובקריאה להפסקתה, גם הוא זרע משמעותי לשינוי.
עכשיו, כשהממשלה מפנה את עוצמתה לפגיעה ישירה במנגנונים הדמוקרטיים ובמעמדן של זכויות האדם, המחאה מקבלת משמעות חדשה: לא רק כלי לשינוי מדיניות, אלא דרך להגן על הערכים המשותפים שמחברים אותנו.
מול הניסיונות להחליף את שלטון החוק בשליטת כוח, אנחנו מחויבים להמשיך להציב נרטיב אלטרנטיבי, לבנות קהילות שמסרבות לפחד ולשתוק, ולתבוע את מקומנו כאזרחיות ואזרחים חופשיים במדינה דמוקרטית.
הדרך לשינוי המצב הנורא שאנחנו נמצאים בו קשה וארוכה מאי-פעם. אבל בבירור ניתן לומר שהיא עוברת בסולידריות, בהצבת נרטיב אלטרנטיבי לממשלה ובמאבק נחוש על כל זכות. העבודה שלנו למען ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם היא חיונית, עכשיו יותר מתמיד, והיא משפיעה. אני מזמינה אתכם לקרוא בהמשך על קצת ממה שהצלחנו לעשות השנה. אנחנו נחושים להגן על חופש המחאה ועל הדמוקרטיה גם ב-2025, ואנחנו זקוקים להמשך השותפות והתמיכה שלכם, תרמו לנו עכשיו.
שלכן ושלכם,
נועה סתת
מנכ"לית