top of page

הצעת החוק למיסוי תרומות מ"יישות מדינית זרה" היא לא חוקתית, אנטי-דמוקרטית ומפלה

דיון בוועדת חוקה
דיון בוועדת החוקה, 2023. צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

ב-19.2.2025 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024 של ח"כ קלנר. ההצעה מבקשת לקבוע שעמותות שרוב המימון שלהן מגיע מתרומות של "ישויות מדיניות זרות (מדינות זרות, האיחוד האירופי, האו"ם, קרנות ממשלתיות וכיוצ"ב) יחויבו במס בשיעור של 80% על כל תרומה כזו (למעט חריגים), ולא יוכלו לפנות בהליכים משפטיים לבתי המשפט בישראל.


האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות להצעת החוק. בנייר עמדה (שמופנה ליו"ר ועדת חוקה לקראת הדיונים הצפויים בוועדה בהצעת החוק) טענה עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת המדיניות והחקיקה, כי זוהי הצעת חוק בלתי חוקתית, אנטי-דמוקרטית ומפלה, הפוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות, בזכות הגישה לערכאות, ובזכויות האדם של כלל האוכלוסייה בכל תחומי החיים, ובפרט בזכויותיהן של קבוצות מוחלשות ומושתקות, אשר מיוצגות על ידי העמותות. הצעת החוק תוביל לריסוק עמותות שחרטו על דגלן את ההגנה על זכויות האדם, ותעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות דיקטטוריות, שפוגעות בארגוני זכויות אדם ואוסרות, הלכה למעשה, על פעולתם במדינה.


עיקרי טענותינו:

הטענה שהצעת החוק נועדה כביכול למנוע התערבות לא לגיטימית של מדינות זרות בריבונות ישראל היא מופרכת. המדינות התורמות פועלות באופן לגיטימי והן מהטובות בידידותיה של ישראל, כמו ארה"ב ומדינות באיחוד האירופי. מדינת ישראל מנהלת איתן קשרים ענפים ומקבלת מהן משאבים עצומים בכל תחומי החיים: בחינוך, בתרבות, בבריאות, במדע, וכמובן בביטחון. השפעתם של כספים אלה משמעותית בהרבה מההשלכות שיש לתרומות המזעריות באופן יחסי הניתנות לארגוני זכויות האדם.

הטענה כאילו ארגוני החברה האזרחית הם סוכני שינוי מטעם ישויות מדיניות זרות היא טענה מסולפת ושקרית, שנועדה אך ורק כדי ליצור דה לגיטימציה לארגונים, לפעיליהם ולעשייתם, ולהכשיר את הפגיעה בהם – דה-לגיטימציה שנמשכת לאורך 15 השנה האחרונות. בניגוד מוחלט לטענה מסולפת ושקרית זו, הרי שהארגונים אינם פועלים עבור או בשם מדינה כלשהי. כל ארגון פועל בהתאם למנדט שלו, למטרות לשמן התאגד, ולסדרי העדיפויות שלו כפי שהם נקבעים מעת לעת על ידי עובדיו הישראלים.

• הקריטריונים בהצעת החוק "נתפרו" במיוחד כך שיחולו על עמותות וארגונים שעוסקים בהגנה על זכויות אדם, טוהר המידות או ערכי הדמוקרטיה, ואשר מבקרים את השלטון. הצעת החוק לא תחול על ארגונים הממומנים באמצעות תרומות זרות מארגונים ומאנשים פרטיים בחו"ל, בהם עמותות ימין רבות, ולא על גופים ציבוריים שנהנים ממימון של מדינות זרות בשלל תחומים, כמו בריאות, תרבות או פיתוח, ושנהנים גם מתקציבי ממשלה. לפיכך ברור שלא חשש מפגיעה בריבונות עומדת לנגד עיני מקדמי הצעת החוק, אלא יצירת מנגנון שתכליתו רדיפה פוליטית ופגיעה בפעילות ובלגיטימיות של ארגונים וגופים שאינם נושאים חן בעיני הרוב הפוליטי האוחז בהגה השלטון.

בחוק מוצע מנגנון שבאמצעותו אפשר יהיה לפטור עמותות מהמס, אך הוא נתון בידי שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, שניהם גורמים פוליטיים המשתייכים או נשלטים על ידי הממשלה. ממילא גם אין קריטריונים למתן הפטור. משמע, הממשלה תוכל לפטור מהצעת החוק את כל הארגונים שהיא אינה מעוניינת לפגוע בהם, ולהשאיר בתחולתו רק קומץ ארגונים שאינם נושאים חן בעיניה, ושבפעילותם היא רוצה לחבל.

הצעת החוק לא תפגע רק בעמותות אלא במרחב הדמוקרטי. הבסיס לדמוקרטיה חזקה ופעילה הוא, בין השאר, קיומם של חופש ביטוי, התאגדות ומחאה; אפשרות להעביר ביקורת חופשית, ואף נוקבת, על מדיניות הממשלה ופעילותה; קיום מגוון דעות ועמדות בחברה, כולל דעות מיעוט ודעות לא פופולריות; חופש לבקר את השלטון, לפקח על פעילותו ולסייע לאלה הנפגעים ממנו; ואפשרות להגן על זכויות קבוצות המיעוט במדינה. הצעת החוק פוגעת בכל אלה.

הצעת החוק היא חלק מההפיכה המשטרית, והיא מתווספת למתקפה הנרחבת של הקואליציה על מוסדות הדמוקרטיה ועל כל הגורמים במדינה שמרכיבים את מערכת הפרדת הרשויות, שאמונים על שלטון החוק ואכיפת החוק או שתפקידם לעסוק בביקורת על הממשלה ולאזן את כוחה: החל מבית המשפט העליון, היועמ"ש לממשלה ומערכות המשפט ואכיפת החוק בכללותן, דרך התקשורת ועיתונאים שונים, ועד לחברה האזרחית, ובפרט ארגוני זכויות אדם. מימוש המהלכים הללו של הממשלה, כל אחד בנפרד, ובוודאי שכולם ביחד, מהווים פגיעה אנושה בזכויות האדם ובדמוקרטיה בישראל. חיסול מערכות הבקרה והפרדת הרשויות משמעה שישראל תחדל להיות דמוקרטיה, ותחת זאת יתקיים משטר של עריצות הרוב ופגיעה בזכויות המיעוט.


קישורים:



bottom of page