ב-19.1.2025 שלחנו למשרד המשפטים הערות לתזכיר חוק הגברת האכיפה בעבירות נשק והוראת שעה, תשפ"ה-2024. על פי דברי ההסבר, תזכיר החוק מבקש לתת מענה לאתגרים באכיפת עבירות נשק, על רקע העלייה בהתחמשות ובשימוש בנשק על ידי גורמים עבריינים וארגוני פשיעה. לשם כך, מוצע לבצע מספר תיקוני חקיקה. בהערות התייחסה עו"ד ניצן אילני לשניים מהם, שלעמדתנו הם בעייתיים.
התיקון הבעייתי יותר מבקש לקבוע הוראת שעה לשנה, שקובעת חזקה לפיה חפץ הנחזה לנשק בתצלום או בסרטון מהווה נשק, אלא אם יוכח אחרת. כך, אדם המצולם עם חפץ שנראה כמו נשק עלול להיות מורשע בעבירה חמורה שדינה שבע שנות מאסר, מבלי שהתביעה תצטרך להוכיח מעבר לכל ספק כי החפץ שבתצלום הוא אכן נשק. טענו שהוראת השעה אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של המשפט הפלילי; שהיא פוגעת באופן בלתי מידתי בחירותו ובכבודו של אדם, בזכות להליך הוגן, בזכות להתגונן ובחזקת החפות; ושהיא תוביל בהכרח להרשעות שווא.
התיקון השני מתייחס לסעיף בפקודת הראיות, שקובע כי בן זוג, הורה וילד של נאשם אינם כשירים להעיד נגדו במשפט פלילי. התיקון מבקש להחריג מהסדר זה את עבירות הנשק. טענו שמדובר בתיקון לא מידתי הפוגע שלא לצורך בשלמות התא המשפחתי.
בנוסף, ציינו כי כלל התיקונים המוצעים מעלים חשש כבד שהחוק ייאכף בצורה לא שוויונית וסלקטיבית, כך שתיווצר אכיפת יתר כלפי החברה הערבית ופגיעה בשוויון. עוד הדגשנו כי אנו מתנגדים לשימוש ההולך וגובר שנעשה בהוראות שעה (חוקים זמניים), היוצר הלכה למעשה מערכת אכיפה נפרדת עבור החברה הערבית. גרסנו כי דרך המלך למאבק בעבריינות ובארגוני פשיעה במדינה בכלל, ובחברה הערבית בפרט, אינה סטייה ממושכלות יסוד של המשפט הפלילי ומהגנה על זכויות אדם, והזכרנו כי העלייה בהתחמשות מתאפשרת במידה רבה כפועל יוצא של מדיניות החימוש השר לביטחון לאומי, המציפה את הרחובות בכלי נשק ברישיון, הזולגים גם לארגוני פשיעה.
הערות האגודה לזכויות האזרח, 19.1.2025