מערכת הבריאות בצפון רצועת עזה נמצאת במצב של קריסה מוחלטת בעקבות הלחימה המתמשכת והמצור שהטילה ישראל על האזור. נכון לדצמבר 2024, רק שלושה בתי חולים בצפון הרצועה פעלו באופן מוגבל, ואחד מהם הושבת לחלוטין ב-25 בדצמבר. תושבי האזור, המונים מאות אלפי אנשים, נותרו ללא גישה לטיפול רפואי בסיסי, מזון, מים נקיים, תרופות וציוד רפואי. פגיעות במבנים רפואיים, הרג אנשי צוות רפואי והגבלת הכניסה של סיוע הומניטרי החריפו את המצב, ועל פי הדיווחים עשרות פצועים מתים מדי יום.
ב-2.1.2025 פנינו בדחיפות, יחד עם רופאים לזכויות אדם, לשר הביטחון, למתאם פעולות הממשלה בשטחים ולפרקליטה הצבאית הראשית. דרשנו לאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים להיכנס לרצועה ללא עיכובים, לפתוח את המעברים להעברת מזון, מים, ציוד רפואי ודלק לצפון הרצועה לשם שיקום שירותי הבריאות, ולאפשר מעבר בטוח לצוותים רפואיים ולפינוי פצועים בין מתקנים רפואיים ברצועה ומחוצה לה.
עורכי הדין רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח ותמיר בלנק מרופאים לזכויות אדם טענו כי המצור ההדוק שהטיל הצבא על צפון רצועת עזה וכליאת האוכלוסייה באזור שבו אין גישה מינימלית למזון ולטיפול רפואי מפרים כללים של המשפט הבינלאומי ההומניטרי ועקרונות בדיני הלחימה. בין היתר, המצור המתמשך ותנאי החיים הבלתי אפשריים שנוצרו בעקבותיו מפרים את עקרון ההבחנה, את האיסור על הרעבה, את האיסור על גרימת הרס מכוון או נזק בלתי הפיך לתשתיות חיוניות לקיומה של האוכלוסייה האזרחית, את החובה לאפשר הגעת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה המותקפת, את החובה לאפשר פינוי חולים ופצועים ולתת הגנה לצוות רפואי ולמבנים וציוד רפואי, ועוד.
בסיכום הפנייה נכתב: "מדינת ישראל הטילה מצור על צפון רצועת עזה, ופועלת באופן המעלה חשדות כבדים לפשעים חמורים. היא פעלה באופן שיטתי למוטט את מערכת הבריאות בצפון רצועת עזה. בכך הותירה עשרות אלפי אנשים בצפון הרצועה, לא רק תחת התקפות, רעב וללא קורת גג, אלא ללא גישה לטיפול רפואי. מדובר בהפרה מתמשכת ומכוונת של החובות הבסיסיות ביותר כלפי אוכלוסייה, חובות החלות בכל מצב, כולל במצב מלחמה. לאור המצב שיצרה ישראל ונוכח שליטתה בשטח, היא נדרשת לפעול לאלתר לדאוג למתן מענה רפואי בצפון רצועת עזה".