ב-31.12.2024 עתרנו לבג"ץ, יחד עם חמישה מבקשות ומבקשי מקלט והארגונים היא"ס, אס"ף והמוקד לפליטים ולמהגרים. בעתירה דרשנו משרת התחבורה וממשרד התחבורה לאפשר למבקשי מקלט שמחזיקים ברישיון ישיבה בישראל ללמוד נהיגה, להיבחן בתאוריה, לעבור טסט ולנהוג.
בעתירה נטען כי במאה ה-21 נהיגה ברכב אינה מותרות אלא צורך חיוני למימוש זכויות בסיסיות, בפרט במדינה שהתחבורה הציבורית בה מקרטעת, ופוסקת כליל בשעות הלילה המאוחרות, בסופי שבוע ובחגים. נטען כי האיסור הגורף על הוצאת רישיון פוגע בחופש התנועה, שהוא מאפיין מהותי בחירותו האישית של אדם, וכן בחופש העיסוק, בזכות לקיום בכבוד ובנגישות לבריאות.
משרד התחבורה נימק את סירובו לאפשר למבקשי מקלט לנהוג בקשיים בזיהוי ובאכיפת הדין עליהם, ובמחויבותם למדיניות הממשלה כלפי "מסתננים". בעתירה נטען כי הקושי בזיהוי מבקשי מקלט כבר אינו קיים בשל שימוש בנתונים ביומטריים, ומרגע שנפתרו בעיית זיהויים של הנוהגים ברכב ויכולת אכיפת הדין עליהם, מעמדם של מבקשי הרישיון אינו עניין למשרד התחבורה לענות בו. עוד נטען כי מדיניות משרד התחבורה מנוגדת לחובתה של רשות ציבורית לפעול בסבירות ובהגינות, ולהפעיל את שיקול דעתה ללא שיקולים זרים, ללא שרירות וללא פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד.
בג"ץ 80653-12-24 צאגרגאווי נ' שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
עו"ד: טל חסין (האגודה לזכויות האזרח), עו"ד מיכל פומרנץ
העתירה, 31.12.2024