טיפול סיעודי הוא רכיב חיוני בזכויות האדם לכבוד, לחיים ולבריאות. חובת המדינה לפעול בשוויון מחייבת שהאפשרות של אדם שהפך לסיעודי למענה הולם לא תיגזר ממעמדו הכלכלי ולא תובטח רק לעשירים. עם זאת, המענה שנותנת ישראל לשם הבטחת מענה סיעודי הולם, ובעיקר מענה בקהילה, הוא חלקי, נגיש למתי-מעט ומפלה.
המענה הציבורי בישראל בתחום הסיעוד ניתן בשתי דרכים עיקריות. דרך אחת היא גמלת הסיעוד שנותן המוסד לביטוח לאומי לאנשים המתגוררים בביתם. דרך שניה היא השתתפות משרד הבריאות במימון האשפוז של אנשים במוסדות סיעודיים. האשפוז הסיעודי במוסדות נגיש באופן יחסי, אך הוא מיועד רק לזקנים סיעודיים קשים שאין להם אפשרות להמשיך להתגורר בביתם. רוב הזקנים הסיעודיים אינם מצויים במצב המחייב אשפוז במוסד סיעודי, אלא זקוקים לסיוע בפעולות מסוימות. הבעיה היא שגמלת הסיעוד לזקנים שיכולים להמשיך לחיות בביתם, בקהילה, מספקת מענה חלקי בלבד, ואינה מספיקה כדי לכסות את העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול הסיעודי.
על מנת לאפשר ליותר אנשים להישאר בביתם, אפשרה המדינה לקופות החולים למכור ביטוחים סיעודיים לחברי הקופות. הביטוחים מופעלים על ידן באמצעות חברות ביטוח פרטיות. המדינה אף עודדה את הקופות לבטח את חבריהן בביטוח סיעודי, במטרה לחסוך בעלויות אשפוז סיעודי מוסדי. המדינה הסדירה את התחום בתקנות ובפיקוח רגולטורי על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון.
אולם מודל ביטוח הסיעודי של קופות החולים עומד היום תחת עננה של ממש. בשל עלייה בתוחלת החיים, וגם התארכות משך הזמן שבו אנשים הם סיעודיים, לצד מיצוי זכויות טוב במשולב עם ניהול כושל, נוצר חשש מקריסה כלכלית של הביטוחים.
כמענה לחשש זה הרע הרגולטור את תנאי הביטוחים של קופות החולים. בתחילת 2024 נכנסו לתוקף תיקונים (להלן – "הרפורמה" או "התיקונים") שבין היתר הפחיתו משמעותית את הסכום החודשי שמקבלים המבוטחים, החריגו מן הביטוח ילדים בגילאים 5-3 (קטנים יותר הוחרגו עוד קודם) ותיקנו את ההצמדה למדד, כך שהסכום שמקבל כל מבוטח פחת בסך הכול בכ-1,200 ₪ לחודש. זאת במציאות שבה שכר המינימום עלה באופן משמעותי והביא להתייקרות משמעותית של עלות העסקתם של מטפלים סיעודיים, לצד יוקר המחייה הנוסק. כל אלו הפכו את הטיפול הסיעודי הביתי להיות נחלתם של בעלי אמצעים בלבד, עוד יותר מבעבר.
האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב פועלות לקידום טיפול סיעודי ביתי נגיש באחריות ובמימון המדינה. בשנים האחרונות פנינו לממונה על רשות שוק ההון, לוועדה שהקימה הרשות שוק ההון, לוועדת הבריאות של הכנסת, ולגורמים נוספים כדי לקדם שינוי מבני בתחום.
האגודה והקליניקה סבורות שההליך שבו נקבעה הרפורמה היה פגום מיסודו ונעשה בהליך בזק, ללא שיתוף ציבור מספק ובחריגה מסמכות. הרפורמה פוגעת במבוטחים הסיעודיים באופן בלתי מידתי, סותרת את תכלית החקיקה, ואף לוקה בשרירותיות ונגועה בהפליה. בשום שלב לא נבחנו חלופות שבהן המדינה תיקח אחריות ותציל את שוק הביטוח הסיעודי הקבוצתי מפני קריסה.
"המדינה, כמי שמפקחת על השוק הזה חייבת, בשלב ראשון – להכניס את ידה לכיס ולהציל את השוק מפני קריסה; בשלב שני – להסדיר בחקיקה רחבה ביטוח סיעודי כולל ומקיף לכל אזרח ואזרחית במדינה", נכתב בפניית האגודה והקליניקה לוועדת הבריאות של הכנסת. "דבר זה מתחייב מכוח חובת המדינה להגן על זכויות אדם ובראשן כבוד האדם, החיים, הבריאות והשוויון".
כמעט שנה לאחר כניסתם לתוקף של התיקונים, רשות ההון, קופות החולים וחברות הביטוח ממשיכות במסלול של פגיעה בתנאי המבוטחים כדי להציל את הביטוחים מקריסה, אך פתרון של ממש – אין. אם לא יימצא פתרון מערכתי, בתוך כמה שנים המצב יורע, ומי שיימצא את עצמו במצב סיעודי יגלה שגמלת הסיעוד מכסה רק חלק מהעלויות, ושהביטוח הסיעודי שעליו שילם כל חייו אינו מספיק. בהיעדר מענה, זקנים חסרי אמצעים יגיעו לאשפוז סיעודי מהר מדי וללא הצדקה, או שבני משפחתם יידרשו לעזוב את עבודתם ולסעוד את בני זוגם או הוריהם ברוב שעות השבוע, תוך פגיעה קשה בכלכלת משק הבית ותוך סכנה של התדרדרות לעוני ולחובות.
פניית האגודה והקליניקה לוועדת הבריאות, 30.10.2024
התייחסות האגודה והקליניקה לטיוטת התיקון, 21.11.2024