ב-20.11.2024 פנינו לשר התרבות והספורט, מיקי זוהר, בעניין טיוטת המבחנים החדשים לתמיכה בקרנות קולנוע. טענו כי המבחנים החדשים יובילו לצמצום משמעותי, ואף להכחדה, של היצירה התיעודית הקולנועית בישראל ולפגיעה משמעותית בתרבות הישראלית, וכן לפגיעה קשה בחופש הביטוי האמנותי ואפליה של יוצרים ושל קהלים. טענו גם שהליך הניסוח של טיוטת המבחנים היה פגום. ושההיוועצות ושיתוף הציבור נעשו למראית עין בלבד.
עו"ד משכית בנדל טענה בפנייה כי המבחנים המוצעים חותרים תחת הרציונל הבסיסי של חוק הקולנוע – תמיכה של המדינה ביצירה שאין לה די מקורות מימון עצמאיים. בניגוד לכך, הם נותנים משקל מכריע להצלחה מסחרית, דבר שיביא לחיסולו של הקולנוע התיעודי ויפגע גם בתחום הסרטים העלילתיים, שכן כל הקרנות יטו לתמוך בסרטים שפונים למכנה משותף רחב בקהל הצופים כדי להבטיח מכירת כרטיסים. תוצאת המבחנים תהיה בהכרח גם אפליה של יוצרים מקבוצות מיעוט ושל יצירה הפונה לקבוצות מיעוט, שקהל היעד שלה מלכתחילה קטן יותר.
הפגיעה ביצירה תיעודית חמורה במיוחד, כיוון שזו מהווה כלי חשוב לביטוי עמדות ביקורתיות, להעלאת שאלות נוקבות, לעיסוק בסוגיות רגישות חברתיות ופוליטיות ולהתחקות אחר נרטיבים היסטוריים חלופיים לקאנון. הפגיעה בכדאיות התמיכה ביצירה תיעודית בישראל משמעה פגיעה בחופש הביטוי האמנותי וביכולת לתת ביטוי לעוולות חברתיות ולפעול לתיקונן. יתרה מכך, המודל המוצע במבחנים מעלה חשש אמיתי לשיקולים זרים בקביעתם – כוונה לצמצום ביקורת כלפי השלטון, מניעת חשיפת פרשיות היסטריות כואבות וערעור על נראטיבים מקובלים לצורך הצגת חזית חברתית ופוליטית אחת פנימה והחוצה – כלפי העולם.
בנוסף, המודל החדש מציע להגדיל את התמיכה בקרנות האזוריות (נגב, גליל ויהודה ושומרון). המשמעות היא שקרן הקולנוע שומרון (הקרן היחידה בגדה המערבית) הופכת לקרן הקולנוע הגדולה בישראל, למרות שגודל האוכלוסייה הרשאית לפנות לקרן בבקשה לתמיכה קטן מזה המתגורר בנגב ובגליל. למותר לציין, כי ההשקעה בקרן השומרון לא תוקצה ליוצרים מקרב התושבים הפלסטינים החיים בגדה המערבית, שכן התנאי לקבלתה הוא תושבות ישראלית. דבר זה פוגע בשוויון באמצעות חלוקת משאבים מוטה, ומעורר חשש שגם ניסוח מבחן זה הונע משיקולים זרים.
פניית האגודה לזכויות האזרח, 20.11.2024