הצעת חוק חדשה מבקשת להעניק למשטרה סמכויות נרחבות לביצוע חיפוש סמוי במכשירים אלקטרוניים של חשודים, תוך שימוש בתוכנות ריגול (רוגלות). האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב פנו ב-7.11.2024 לחברי ועדת השרים לחקיקה בקריאה להסיר את ההצעה מסדר היום, בשל החששות הכבדים שהיא מעוררת לפגיעה בפרטיות ובזכויות אדם בסיסיות.
בפנייה טענו עורכי הדין נועה דיאמונד מהקליניקה וגיל גן-מור מהאגודה כי חיפוש סמוי בטלפון או מחשב אישי הוא אמצעי קיצוני, שאם יש לו מקום בספר החוקים, ראוי להגבילו רק למטרות ביטחוניות. בהקשר הפלילי הרגיל, הרחבת סמכויות המשטרה לחיפוש סמוי בטלפונים של חשודים תוביל לפגיעה קיצונית בפרטיות הנחקרים ובזכויותיהם, ותשנה בצורה חדה את המאזן הקיים בין האזרח לשלטון. יתרה מזאת, בניגוד לדין הקיים היום, הצעת החוק מבקשת לאפשר למשטרה גישה למידע רגיש של החשוד ושל צדדים שלישיים עוד בשלב הסמוי של החקירה, בטרם בוססו הראיות, החשוד זכה לייצוג וגרסתו נשמעה.
בפנייה הדגשנו כי הערובות המוצעות בהצעת החוק אינן מספקות להגנה על זכויות החשודים. בין היתר, אין מנגנון אפקטיבי לפיקוח בדיעבד על ידי גורם עצמאי; אין הפרדה מספקת בין הגורם שעורך את החיפוש לבין צוות החקירה; אין מנגנונים שיבטיחו שרק חומרים הדרושים לחקירה יגיעו לידי חוקרי המשטרה וכל שאר החומר יימחק; ואין ערבויות לכך שלא תיעשה מניפולציה בחומר האגור, כמו מחיקת ראיות או שתילת ראיות. בנוסף,אין התייחסות מפורשת לחיפוש סמוי במחשב או בטלפון של עיתונאים ושל בעלי מקצוע שנהנים מחסיון מקצועי כמו עורכי דין, רופאים ופסיכולוגים.
במקום החוק המוצע יש לקדם חקיקה מידתית שתסדיר את השימוש ברוגלות להאזנות סתר בלבד, תוך קביעת מגבלות ברורות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים. בנוסף, יש להגביל את השימוש בכלים אלה רק למקרים של פשיעה חמורה ולהבטיח פיקוח שיפוטי הדוק.