top of page

ד"ר שרף חסאן, "שיחה מקומית" ועמליה ויזל - מקבלי אות זכויות האדם לשנת 2024

מדי שנה מעניקה האגודה לזכויות האזרח את אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום לזכויות אדם בישראל. אלה מקבלי האות לשנת 2024.


ד"ר שרף חסאן

ד"ר שרף חסאן

ד"ר שרף חסאן הוא סוציולוג, איש חינוך ופעיל לקידום זכויות אדם, שלום וצדק חברתי, יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. שרף פעל מימי נעוריו ובמהלך לימודיו באוניברסיטה בנושאי זכויות אדם, בדגש על החינוך, והיה גם מנהל מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. במהלך כהונתו בוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי הוא הוביל מאבקים רבים להבטחת זכותם של התלמידות והתלמידים הערבים לחינוך שוויוני ואיכותי.


שרף פעל ופועל בנחישות להכרה בחינוך הערבי ולהקניית מעמד שוויוני וניהול עצמי למערכת החינוך הערבית בתוך החינוך הממלכתי. הוא נודע בבחינה מעמיקה של תוכניות הלימודים בחינוך הערבי, תוך מאבק לשחררן מהשפעות ממסדיות בעייתיות ולאפשר לתלמידות ולתלמידים לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית. בתחום האזרחות, במיוחד, הוא פעל לקידום תוכניות לימוד שיקנו לכלל התלמידים – היהודים והערבים – ערכים, תכנים וכלים שיסייעו בפיתוח יכולת להבין את המציאות החברתית-פוליטית המורכבת שבה הם חיים ויכולת לדמיין חברה אחרת שיש לשאוף אליה – רב-תרבותית, דמוקרטית ומשוחררת מגזענות.


שרף השכיל לשלב בפעילותו כלים שונים ולעבוד עם קהלים מגוונים במטרה לשפר את מערכת החינוך הערבית ולחזק את מעמדה. הוא עבד עם מחנכים ועם תלמידים, ופעל להקמת קהילות ופורומים לנשות ולאנשי חינוך ולעידוד יוזמה ומנהיגות של אנשי חינוך. הוא פרסם מאמרים וכתב ניירות עמדה בתחום מדיניות חינוך שהועברו לגורמי קבלת החלטות. בפועלו הוא הדגיש את החשיבות של שינוי השיח החינוכי ומעבר משיח ההישגים לשיח שרואה את כלל התלמידים והתלמידות, במיוחד מאוכלוסיות מוחלשות, ונותן מענה לצורכיהם. מאז שבעה באוקטובר הפנה שרף את מאמציו לתמיכה בסטודנטים, במרצים ובמורים שנפגעו כתוצאה מהבעת עמדותיהם הפוליטיות. הוא הוביל פורמים שליוו את הקורבנות ופעל מול הנהלות האוניברסיטאות כדי להבטיח את חופש הביטוי ואת זכויותיהם של הסטודנטים הערבים.


ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק את האות לד"ר שרף חסאן בזכות נחישותו ומחויבותו לחולל שינוי במערכת החינוך הערבי, ובזכות תרומתו העצומה למאבק למען חינוך שוויוני וצודק.



"שיחה מקומית"

שיחה מקומית

"שיחה מקומית" הוא אתר עיתונות עצמאית המחויב לדמוקרטיה, התנגדות לכיבוש וחתירה לשלום, שוויון וצדק חברתי, שהוקם בשנת 2014 על ידי עמותת 972 וארגון Just Vision. האתר מהווה פלטפורמה למחשבה עצמאית, תחקירים פורצי דרך, מאמרי דעה אמיצים, עדויות ודיונים שלא מתקיימים בשום מקום אחר.


מנעד הנושאים שהאתר עוסק בהם והשאלות שהוא מעלה באשר למתרחש בישראל, ברצועת עזה ובגדה המערבית, נרחב מאוד. בכל פעילותו ניכרות החתירה להגיע לחקר הדברים, לחשוף עדויות שהוסתרו, להצביע על סיבתיות מורכבת ולא לוותר על עמדות ברורות ובהירות בשאלות של שוויון וצדק לכל הקבוצות והיחידים. במיוחד מאז פרוץ המלחמה, על רקע תקשורת ישראלית שברובה מגויסת ומיעוט של דיווחים על המתרחש בעזה ובגדה, בלט אתר "שיחה מקומית" כמקור מידע אמין ומקצועי וכבמה לדיון ולקולות ביקורתיים.


מתוך הכותבות והכותבים באתר, שכולם ראויים לשבח, בחרה הוועדה לציין שניים:



יובל אברהם הוא אחד הכותבים הבולטים באתר. הוא מצליח תדיר להגיע למקורות שאינם נחשפים בתקשורת הממוסדת ולפרסם מידע שלא מתפרסם במקומות אחרים.בתחקירים ובכתבות המעמיקים שלו הוא יוצא נגד הזילות בחיי אדם, הן פלסטינים והן ישראלים, ומבקש להנכיח בשיח הישראלי את הפלסטינים תושבי השטחים כבני אדם בעלי רגשות, רצונות וזכויות. בכך הוא ממלא חסר אקוטי שקיים בעיתונות הממוסדת ובידע ובתודעה של אזרחי המדינה. עבודתו העיתונאית של יובל אברהם הכתה הדים עוד לפני פרוץ המלחמה, ומאז השבעה באוקטובר היא חשובה עוד יותר.


אורן זיו הוא צלם וכתב עיתונות וממייסדי קולקטיב הצלמים "אקטיבסטילס". בשני העשורים האחרונים הוא מתעד אירועים חברתיים ופוליטיים בישראל ובשטחים הכבושים, בדגש על מאבקים של קהילות מודרות, ומביא תמונות בלתי נשכחות מאירועים מרכזיים ושוליים שאין בהם שום נוכחות של התקשורת הישראלית. החיבור שלו למופעים הרבים של מחאה על הדרה, אלימות וקיפוח של קבוצות וקהילות שונות משקף הבנה עמוקה של חוסר השוויון בישראל ושל התפיסה של איחוד מאבקים למען עתיד שוויוני וצודק יותר לכל.


ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק את האות ל"שיחה מקומית" בזכות המחויבות הבלתי מתפשרת שלהם להגנה על זכויות אדם ועל הערך של חיי אדם, בזכות התרומה העצומה לשיח הציבורי ובזכות גילוי של מקצועיות, אומץ ויושרה.



עמליה ויזל

עמליה ויזל פועלת מזה כ-15 שנים למען הזכות לבריאות, הזכות לחיים וחופש התנועה של ילדים וילדות חולים מרצועת עזה. מאז שנפגשה בדרך מקרה עם ילדים חולים מעזה בבית חולים בישראל בשנת 2009, היא מקדישה את מרצה וכל רגע פנוי מזמנה כדי לאפשר לילדים ולילדות חולים מהרצועה להגיע לבתי החולים בישראל ולקבל טיפולים מצילי חיים.


עמליה חברה ליובל רוט ולעמותת "בדרך להחלמה" - עמותה של מתנדבים המסיעים חולים פלסטינים קשים, בעיקר ילדים, מהמעברים בגדה המערבית לבתי החולים בישראל, ופרצה את הדרך להסעות של ילדים חולים גם מעזה דרך מעבר ארז. היא יזמה וארגנה את הפעילות מול עזה, יצרה קשרים רבים עם גופי הבריאות הפלסטינים בעזה, הקובעים מי מהחולים יכול לקבל מימון רפואי מהרשות הפלסטינית ולצאת לטיפולים מצילי חיים בישראל, וגייסה מתנדבות ומתנדבים להסעות. בעקשנות ובסבלנות, באמצעות קשרים ושיתוף פעולה שיצרה עם גורמים בצבא ואף בשב"כ, עמליה הפליאה להתגבר על מכשולים בירוקרטיים ואחרים בדרך להשגת אישורי יציאה לישראל עבור הילדים החולים ומלוויהם. במקרי הצורך היא סייעה בהשגת תרומות עבור חולים שהרשות הפלסטינית לא הסכימה לממן.


לעמליה יש שותפה מלאה לעשייתה בדמותה של אישה צעירה מעזה, שהגיעה לבית חולים בישראל בשנת 2010 כילדה בת 5 עם מחלה קשה שגרמה לעיוורונה. נפשותיהן של אותה נערה אמיצה ועמליה נקשרו והן בקשר יומיומי מזה 15 שנה. הנערה לקחה על עצמה את תפקיד המתרגמת והיא שותפה פעילה לכל הפניות לסיוע שעמליה מקבלת ממשפחות החולים בעזה.


בשבעה באוקטובר נרצחו חמישה מתנדבים ומתנדבות של עמותת "בדרך להחלמה" ושלושה נחטפו, ולאחר מכן הקשר עם עזה כמעט ונותק. גם בשנה הקשה הזו, ולאחר ההלם הראשוני, הכעס והכאב, עמליה לא מוותרת ומנסה להיענות לקריאות העזרה הרבים שהיא מקבלת ממשפחות החולים מעזה, לעודד, לתמוך ולסייע לילדים החולים במחלות קשות, שעד המלחמה היו מטופלים בישראל, להגיע לטיפולים במדינות אחרות.


ועדת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בחרה להעניק את האות לעמליה ויזל בזכות המאבק השקט שהיא מנהלת מדי יום בעקשנות ובמסירות, ובזכות האנושיות והחמלה כלפי כל אדם באשר הוא אדם.


bottom of page