ההצעות לשינוי החוק
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל שורה של איסורים שתכליתם מיגור הטרור והגנה על ביטחון המדינה, תוך צמצום הפגיעה בזכויות הפרט. סעיף 24 לחוק אוסר על התבטאויות אשר יש בהן כדי תמיכה בארגון טרור או במעשה טרור, או הסתה למעשה טרור. נוכח עוצמת הזכות לחופש ביטוי, והיותה תנאי שאין בלתו לקיומו של משטר דמוקרטי, כולל החוק סייגים ומבחנים שמטרתם להבטיח את האיזון בין חופש הביטוי לבין ההגנה על ביטחון הציבור. התפיסה שעומדת בבסיס החקיקה היא כי התבטאויות, מקוממות ככל שיהיו, אינן פליליות אלא במקרים קיצוניים – כאשר נסיבות השמעתן יובילו בסבירות ממשית לביצוע מעשה טרור, או כשהן מנרמלות את עצם קיומם של ארגוני טרור בחברה. בכל מצב אחר, קריאות, גם כאלה שמעוררות שאט נפש ממש, הן מותרות.
עוד טרם פרוץ המלחמה, וביתר שאת אחריה, ביקשה הכנסת לשנות את האיזונים בחוק המאבק בטרור ולהרחיב את הנסיבות שבהן אפשר יהיה לנקוט צעדים פליליים בגין התבטאויות. ביולי 2023 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה שתי הצעות לתיקון סעיף 24 לחוק המאבק בטרור (של ח"כ אליהו רביבו ושל ח"כ צבי סוכות). ההצעות עלו לדיון בצוותא בוועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש פברואר 2024. ב-25.2.2024 אישרה ועדת השרים לחקיקה שתי הצעות חוק פרטיות נוספות לתיקון סעיף 24 לחוק, שהוצעו על ידי ח"כ קרויזר וח"כ סון הר מלך. כל ארבע ההצעות מוזגו להצעת חוק אחת ונדונו ביחד בוועדה. הדיונים התמקדו בעיקר ביעילות האכיפה תחת החוק הקיים, ובמהלכם הותקפו תדיר נציגי הפרקליטות ומשרד המשפטים באופן שהיה ברובו לא ענייני.
ביולי 2024 פורסם נוסח מעודכן לתיקון החוק מטעם יו"ר וועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן. ההצעה מאגדת חלק מההצעות שהוצעו לאורך השנה החולפת, ובפרט שינוי המבחן ההסתברותי מכזה הדורש אפשרות ממשית לכזה הדורש אפשרות סבירה, והפללת הזדהות עם מבצע מעשה טרור. לאחר שהתיקון המוצע עבר במליאה בקריאה ראשונה הוא חזר לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית, והוצע להוסיף לו גם סעיף שנועד להחליש את סמכויות הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול הפיקוח של הפרקליטות על חקירות של עבירות ביטוי.
עמדת האגודה לזכויות האזרח
האגודה לזכויות האזרח התנגדה נחרצות לכל ההצעות לתיקון החוק. להלן תמצית טענותינו.
פומביות
סעיף 24(א)(1) אוסר על ביטוי של הזדהות, שבח או תמיכה בארגון טרור, אם נעשה בפומבי ובמטרה להזדהות עם הארגון. הצעות החוק מבקשות לבטל את חובת הפומביות. המשמעות היא הרחבת האיסור הפלילי לדברים שכתב אדם ביומנו האישי או אומר בשיחה פרטית, עד כדי משטור מחשבותיו של אדם. נכון לכתיבת שורות אלו הקואליציה איננה מקדמת תיקון זה, והוא לא מופיע בנוסח הנוכחי של הצעת החוק .
מבחן ההסתברות
החוק קובע שהבעת תמיכה בארגון טרור או במעשה טרור הם אסורים רק במקרים בהם תוכנו ונסיבות פרסומו יובילו בהסתברות ממשית לביצוע מעשה טרור. כלומר – פליליות האמירה לא תלויה רק בתוכנה, אלא יש לבחון גם את נסיבות ההתבטאות, עיתוי הפרסום, היקף הפרסום, האווירה ששררה בציבור, זהות הדובר ומעמדו, ולקבוע אם בהתאם לכל אלה יש הסתברות ממשית שהאמירה תוביל למעשי טרור.
חלק מהצעות החוק ביקשו לבטל לחלוטין את המבחן ההסתברותי, ולקבוע שגם התבטאות שאין כל סכנה או הסתברות שתוביל למעשה טרור תהיה אסורה ותוביל למאסר ממושך, ואפילו שגם תמיכה משתמעת בארגון מסוים שתתלווה לה אמירה מפורשת בגנות פגיעה באזרחים או שימוש במעשי טרור תהיה עבירת ביטוי חמורה. הצעות אחרות, הציעו להוריד את הרף, ולהפליל התבטאויות אשר קיימת אפשרות סבירה, ולא ממשית, שיגרמו לביצוע מעשה טרור. הצעה ברוח זו קיימת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, שעבר בקריאה ראשונה.
שינוי המבחן ההסתברותי משנה את האיזון העדין שבין ההגנה על ביטחון המדינה לבין השמירה על חופש הביטוי, באופן שיוביל להפללה של ביטויים שאין עילה להגבילם, לאכיפת יתר ולהשתקה של התבטאויות מותרות. הדין הפלילי, ובוודאי החוק למאבק בטרור, לא נועדו לעסוק בהפללת התבטאויות בגלל שהן מקוממות או מכעיסות את השלטון או את הרוב. רק התבטאויות שיש להן פוטנציאל מובהק להוביל לפגיעה בערך מוגן, ובמקרה זה – להוביל לטרור, הולמות את השימוש בדין הפלילי.
הפללת לייקים
במצב הקיים היום, התבטאות ברשתות החברתיות באמצעות כתיבת פוסט או שיתוף של פוסט שנכתב על ידי אחר עשויה להיות פלילית. הוצע להפליל גם סימון לייק או סימני תחושה דומים לפוסטים שנמצאו פליליים תחת חוק המאבק בטרור. התייחסות לסימון של "לייק" כאל פרסום היא שגויה, ועומדת בניגוד לפרשנות הקיימת של הדין. זוהי פעולה שנעשית לא פעם ללא מחשבה רבה, כדרך אגב, לעיתים בטעות. היא איננה חשופה לכל עוקביו של מי שסימן לייק אלא למי שפרסם את הפוסט המקורי, ואין בה כדי להפגין עמדה בפני ציבור מסוים. הצעת החוק שעברה קריאה ראשונה לא מפלילה סימון לייקים.
תמיכה במבצע של מעשה טרור
הוצע להוסיף לחוק איסור לא רק על הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור, אלא גם עם מבצע מעשה טרור, במקרה שזה הוביל להמתה. גם פה מדובר בהרחבה קיצונית מתמיכה במעשה טרור לתמיכה במבצע, וגם במקרה זה – ללא מבחן הסתברותי וגם אם אין כל קשר בין ההתבטאות למעשה הטרור. כך, למשל, דברי שבח למבצע המעשה תוך גינוי חד משמעי של המעשה שביצע יהוו באופן אבסורדי עבירת טרור. הצעה זו נכללת בנוסח שעבר בקריאה ראשונה.
החלשת מעורבות הפרקליטות בחקירות עבירות ביטוי
במצב הנוכחי, משטרת ישראל מחויבת לקבל את אישור הפרקליטות טרם פתיחה בחקירה של עבירות ביטוי, בהתאם לקבוע בהנחיית פרקליט המדינה משנת 2019. מוצע לבטל חובה זו, כפי שכבר נעשה בתחילת המלחמה. ביטול ההנחיה יגרום לפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי.
מעורבותם של גורמים בפרקליטות בעבירות ביטוי היא חלק מהותי ממידתיות ההסדר בכללותו. עם כל הכבוד לגורמי האכיפה, נוכח עמימות העבירה, היעדר ביקורת של גורם משפטי מומחה הבוחן בכלים משפטיים את האיזון בין ההגנה על הביטחון להגנה על חופש הביטוי, יוביל לשיטור יתר, לאפקט מצנן ולצמצום השיח.
לא מדובר על חששות בעלמא. לאחר ביטול ההנחיה עם פרוץ המלחמה נעצרו והוחזקו במעצר אנשים מן היישוב שהואשמו בעבירות ביטוי חמורות, באופן שהוביל לביקורת קשה מטעם פרקליט המדינה על המשטרה ועל היד הקלה על ההדק שנקטה ביחס להתבטאויות מותרות.
נוסח התיקון שעבר בקריאה ראשונה לא כלל את הצעה זו, אולם הנוסח שנדון לקראת קריאה שנייה ושלישית כולל סעיף המציע לבטל את אישור הפרקליטות טרם פתיחה בחקירה.
חבות בנזיקין
הוצע לקבוע חבות בנזיקין בגין הבעת הזדהות עם ארגון טרור, לכל מי שנחשף לפרסום. כלומר, כל אדם שנתקל בפרסום שלשיטתו יש בו תמיכה בארגון טרור יוכל לתבוע מהמפרסם פיצוי ללא הוכחת נזק, בלי שיש לו את המומחיות הנדרשת כדי לקבוע אם מדובר אכן מדובר בתמיכה בטרור על פי בחוק. הדבר עלול לחשוף כל אדם שמחזיק בעמדות לא מקובלות, אך מותרות, לניהול הליכים משפטיים יקרים ומרובים, על לא עוול בכפו. נכון לכתיבת שורות אלה, הצעה זו לא מקודמת בשלב זה כתיקון לחוק.
ההסדר המתאים לעניין התמיכה בטרור צריך להיות דומה לזה שנקבע בחוק לשון הרע. חוק לשון הרע מבחין בין התבטאויות שפוגעות בפרט יחיד לבין כאלו שפוגעות בקבוצה של אנשים. בעוד שבמקרים מהסוג הראשון – שאופיים סכסוך נקודתי בין שני אנשים – אדם רשאי לנהל הליכים נגד אדם אחר, הרי שבמקרים שבהם ההתבטאות הפוגענית מופנית כלפי ציבור שלם החליט המחוקק שלאדם פרטי לא תהיה אפשרות לנקוט בהליך אזרחי נגד המפרסם, ושרק היועצת המשפטית לממשלה תוכל לפתוח בהליכים נגדו. להסדר זה שלוש תכליות: איזון בין הזכות לשם טוב לבין החשש מפני אפקט מצנן, מניעת הצפת בתי המשפט בתביעות אזרחיות מטעם כל חברי הקבוצה שנפגעה, והכרה בתפיסה לפיה "ההגנה על ציבור מסוים – או הציבור כולו – היא אינטרס שלטוני ולא פרטי. מן הראוי שזה יוגן בידי הרשויות, ולא 'יופרט' ויוענק ליחידים" (בג"ץ 5239/11 אבנרי נ' הכנסת (15.4.2015)).
רטרואקטיביות
הוצע כי התיקונים לחוק יחולו כלפי התבטאויות שפורסמו החל מיום 7.10.2024. זאת בניגוד למקובל בחקיקה הפלילית, שמתייחסת למעשים עתידיים ולא למעשי עבר. חקיקה רטרואקטיבית פוגעת באינטרס ההסתמכות ונוגדת את עקרון הצדק הטבעי לפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירין. בשלב זה של החקיקה הצעה זו לא מקודמת ואינה נכללת בהצעת החוק.
הערות האגודה להצעות החוק בשלבים השונים של הליך החקיקה:
עמדת האגודה, 13.2.2024
עמדת האגודה, 24.3.2024
עמדת האגודה, 16.9.2024