סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע עילות לפסילתם של אדם או מפלגה מהתמודדות בבחירות לכנסת, ובהן שלילת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור. במהלך השנים בית המשפט העליון פירש בצמצום את הסעיף, כדי לאפשר את מימושה של הזכות לבחור ולהיבחר באופן הרחב ביותר. כעת עומדת על הפרק הצעת חוק של ח"כ אופיר כץ, המבקשת להרחיב את העילות למניעת השתתפות בבחירות ולצמצם את הביקורת השיפוטית על ההחלטה לפסול אדם או מפלגה מלהתמודד בבחירות.
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות לקידום הצעת החוק. בפנייה ששלחנו לחברי הכנסת הדגיש עו"ד גיל גן-מור, מנהל החידות לזכויות חברתיות ואזרחיות, כי לעמדתנו כל המנגנון הקבוע בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת לפסילת מועמדים ורשימות צריך להתבטל, שכן הוא הפך במהלך השנים ממנגנון שנועד להוות אמצעי של דמוקרטיה מתגוננת ולשמש למקרי קצה חריגים ביותר, למנגנון דיכוי הצבעה ואמצעי לשיבוש המערכת הדמוקרטיות ולהטיית הבחירות. המציאות מראה כי סעיף 7א ממילא אינו מצליח למנוע את בחירתם לכנסת של גורמים קיצונים המבקשים לפגוע במשטר הדמוקרטי ולנצל את מנגנוניו, כך שהתועלת ממנו אפסית והנזק שלו הוא עצום.
ההצעה הנוכחית מבקשת להרחיב עוד יותר את העילות שבגינן אפשר יהיה לפסול מועמדים לכנסת. בחינת ההצעה מלמדת שכל מטרתה להוביל לפסילת רשימות ערביות ומועמדים ערבים. היא מבטאת שאיפה שבוטאה על ידי חברים בקואליציה ל"כנסת ללא ערבים", או לכל הפחות מטרתה לגרום לחברי הכנסת הערבים ובשמאל לגזור על עצמם שתיקה ולהימנע מכל התבטאות בסוגיות של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני, תוך רמיסת זכותם לייצג את בוחריהם ללא חשש.
כך, בית המשפט העליון פסק בעבר כי כדי להוביל למסקנה שמועמד שולל את אופייה של המדינה, מסית לגזענות או תומך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור יש צורך במסה של ראיות, ולא די בהתבטאויות ספורדיות. ההצעה מבקשת לעקוף פסיקה זו על ידי הנמכת הרף, ורק לגבי העילה של תמיכה בטרור, כך שתמיכה במאבק מזוין תתגבש אף אם הביטויים לא נעשו באופן מתמשך.
בנוסף, בעוד שהחוק ייחד את עילת הפסלות רק לתמיכה במאבק מזוין של מדינה או ארגון טרור, ההצעה מבקשת להרחיב את עילת הפסילה גם לתמיכה במפגע בודד או לפגיעה באזרחים ישראל, שככל הנראה הכוונה לפגיעה בהם בחו"ל, שכן פגיעה באזרחים ישראלים בישראל ממילא נתפסת כמאבק במדינה. מצד שני, תמיכה במחבל יהודי או בארגון טרור יהודי שפועלים נגד פלסטינים לא תהיה עילה לפסילה, באופן שמייצר הסדר גזעני. אם באמת ובתמים היתה מטרת ההצעה למנוע את היבחרותם של תומכי טרור, היה ניתן לצפות שהיא תנקוט אמת מידה אחידה לגבי כל סוג של טרור, נגד אזרחים ישראלים או פלסטינים.
יתר על כן, במצב הקיים, החלטה של ועדת הבחירות, שהיא גוף פוליטי, לפסול מועמד או מפלגה מחייבת אישור של בית המשפט העליון. ההצעה מבקשת להפוך את ההחלטה של ועדת הבחירות לסופית, ואת בית המשפט העליון לערכאת ערעור בלבד. ועדת הבחירות היא גוף פוליטי ולא נייטרלי, שמתנהל לפי אינטרסים פוליטיים ותוך רמיסת כל הליך הוגן או ענייני. אם כבר אז היה צריך להוציא את ההחלטה מידי הפוליטיקאים לגורמים ניטרליים.
אם ההצעה תתקבל היא עלולה להוביל למצב שבו הרוב הדורסני בכנסת ימנע מיריביו מהמיעוט, ובמיוחד מהמיעוט הערבי, להתמודד לכנסת. תוצאה זו משמעה רמיסת עקרון ליבה של המשטר הדמוקרטי – קיום בחירות חופשיות ושוות, הנצחת שלטון הימין, ומעבר למשטר דיקטטורי. אולי זו התוצאה המיוחלת של יוזם החוק, אך מי שהדמוקרטיה יקרה לו חייב להתנגד לה.
פניית האגודה לזכויות האזרח לחברות ולחברי הכנסת, 30.10.2024