top of page

שנה של הפקרה: קריסת ההגנה על זכויות האדם בישראל ובגדה בצל המלחמה

אוקטובר 2024


צילום: "תיעוד מחאת ההייטק", ווטסאפ

מאז הטבח הנפשע שביצע חמאס בשבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, אנו מצויים במציאות קיצונית וקשה של פגיעה בזכויות אדם. בעזה מתרחשים בכל יום אסון הומניטרי ופגיעה מחרידה וחסרת תקדים בזכויות אדם, תוך הפרה של החוק הבינלאומי. כ-41,000 נהרגו, מתוכם מעל ל-15,000 ילדים, עשרות אלפים נוספים נפצעו, ורוב התושבות והתושבים נעקרו מבתיהם. בישראל נרצחו ונהרגו בטבח שבעה באוקטובר ובמלחמה קרוב ל-1,700 בני אדם, אלפים נפצעו, ועשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון. בשבי חמאס מוחזקים 101 חטופים וחטופות ישראלים.


המשבר ההומניטרי המחריד בעזה נסקר בהרחבה בדוח של ארגוני המאבק בכיבוש, שלו שותפה האגודה לזכויות האזרח. בדוח הנוכחי אנו מבקשים להפנות זרקור לשינוי מהותי במצב זכויות האדם בישראל ובגדה המערבית. אנו באגודה לזכויות האזרח מפרסמים דוחות תקופתיים על מצב זכויות האדם בישראל ובגדה באופן קבוע ושוטף כבר עשרות שנים. מעולם לא פרסמנו דוח שהראה התדרדרות חמורה ומקיפה כל-כך.


בשנה האחרונה בחרה ממשלת ישראל להתעלם מהצרכים ומהמצוקות המתרבים של אזרחיה ולדבוק במדיניות חסרת תקדים של הפקרת אזרחי ישראל ותושביה, תוך פגיעה חמורה בעקרונות הדמוקרטיה ובזכויות אדם בסיסיות. מהדוח עולה תמונה של שימוש מופרז, בלתי מבוקר, ובלתי חוקי בכוח בכל התנהלות הממשלה. היא מרסקת את מערכת המשפט ואת השירות הציבורי בדרך לצבירת כוח בלתי מוגבל, מגבירה את השימוש בכוח ואת ההיתר לאלימות בלתי מרוסנת של מתנחלים בגדה, פועלת באמצעים כוחניים כדי להגביל את חופש הביטוי והמחאה ופוגעת באופן שיטתי בזכויותיהם של עצירים ואסירים. כל המהלכים הללו פוגעים במיוחד ובאופן ממוקד בזכויותיהם של פלסטינים בשטחים, ושל החברה הערבית בישראל.


במקום לטפל בצרכים הדחופים שיצרה המלחמה, הממשלה ממשיכה לפעול ממניעים פוליטיים צרים ולהתנער מאחריותה כלפי רוב האזרחיות והאזרחים. היא מקדמת מדיניות תקציבית גזענית ומופקרת, ממשיכה ללבות את האש החברתית והפוליטית, וממשיכה במאמציה לקדם את "ההפיכה המשטרית" ולערער את יסודות הדמוקרטיה. בצל המלחמה, כשהקשב הציבורי מופנה למקומות אחרים, הממשלה מחוללת שינויי עומק בכל הקשור לשליטה בגדה המערבית, מעמיקה ומאיצה בצעדי ענק את תהליך הסיפוח תוך ביסוס עליונות יהודית ודחיקת האוכלוסייה הפלסטינית, בדרך להגשמת החזון של החלה מלאה של ריבונות ישראלית בשטח הכבוש.


אסונות או מצבי חירום משמשים תמיד קרקע פורייה לקידום מהלכים אנטי-דמוקרטיים, לפגיעה בזכויות האדם ולהצבת סימני שאלה סביב הרעיונות העומדים בבסיסן, להסתה נגד מיעוטים, להפחדה ולהשתקה. מהלכים שננקטים בעת חירום מנרמלים פגיעה בזכויות האדם ובדמוקרטיה, וגם כשהם מקודמים כאמצעים זמניים לתקופת המשבר הם הופכים לעיתים לשינויים קבועים או שיש להם השפעות לטווח הארוך.


חשיבותו של דוח זה היא בתמונה הכוללת המדאיגה שהוא מציג. אנו תקווה שהוא יעמיק את ההבנה של הציבור לגבי הפגיעה בזכויות האדם ובמוסדות הדמוקרטיים, ויעורר את הציבור לפעולה ולהתנגדות. מעקב אחרי תהליכי הפגיעה בזכויות אדם הוא קריטי גם כדי לייצר את האפשרות לתיקון תחת ממשלה ומציאות אחרת.



פרקי הדוח:

פגיעה בעצמאות ובסמכות בתי המשפט: המשבר החוקתי כבר כאן

פירוק השירות הציבורי ופגיעה בשומרי הסף

השתלטות פוליטית על מערכת אכיפת החוק

פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר

אכיפה מוגברת בחשד לעבירות ביטוי

דיכוי הפגנות על ידי המשטרה

חקיקה שפוגעת בחופש הביטוי

פגיעה בחופש העיתונות ובעצמאות התקשורת

צמצום החופש האקדמי וחופש הביטוי במוסדות חינוך

גזענות, הסתה ואווירה ציבורית עוינת

חופש הביטוי: חקיקה ואכיפה בררניות, רדיפה והשפלה

הפקרת הביטחון האישי

הריסות בתים בנגב

בצל המלחמה: הצפת המרחב הציבורי בכלי נשק ומדיניות רישוי לא אחראית

הקמת כוחות חמושים לא מיומנים

העברת הסמכויות על נושאים אזרחיים בגדה מידי הצבא לגורמים פוליטיים

גיבוי ועידוד של אלימות מתנחלים

הגבלות על חופש התנועה

זכויות חשודים ועצורים

זכויות אסירים






bottom of page