בתוכנית הכלכלית שמציעה הממשלה לשנת 2025 אין הצעות לקיצוץ בכספים הקואליציוניים או לסגירת משרדי ממשלה מיותרים. במקום זאת מתכוונת הקואליציה להטיל את עלויות המלחמה על מי שכבר עכשיו כורעים תחת הנטל הקשה של יוקר המחיה המאמיר ומתמודדים עם פגיעות מוגברת בשל המלחמה. הצעת התקציב כולל מספר רכיבים הממוקדים בפגיעה באוכלוסיות המוחלשות והעניות ביותר בישראל: הקפאת הקצבאות, פגיעה במענק עבודה, אי העלאת שכר המינימום ופגיעה במקבלי השלמת הכנסה לשכר המינימום, הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי, הזנחת החובה להבטיח ביטחון תזונתי, קיצוצים וצמצומים במגזר הציבורי (בשירותי חינוך, בריאות, רווחה) והעלאת דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הממלכתי המינימליים.
להלן הערות האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד ושורה של פעילים וארגוני חברה אזרחית, הפועלים למען זכויות של אוכלוסיות מגוונות בישראל ולמען הזכות לקיום בכבוד, לרכיבים השונים. אנו דורשים מהממשלה ומהכנסת לפעול לחיזוקן של אוכלוסיות החיות בעוני, ומתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי ועם מצוקות רגשיות הנובעות ממחסור במשאבים כלכליים, בעת שגרה וביתר שאת בעתות חירום ומלחמה. ההתייחסות לאוכלוסיות אלו כאל מקור מימון נוח לבור התקציבי שיצרה המלחמה היא בלתי הגיונית ובלתי מוסרית כאחת.
פניית האגודה לזכויות האזרח לשר האוצר בעניין הקפאת הקצבאות, 29.9.2024 (כתיבה: עו"ד משכית בנדל)
פניית ארגונים אל הממשלה והכנסת, 27.10.2024 (כתיבה: עו"ד בקי כהן קשת, עו"ד אלה אלון)
פניית האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב לשר האוצר, 28.10.2024 (כתיבה: עו"ד אלעד כהנא)
הערות האגודה לזכויות האזרח בעניין הקפאת הקצבאות, 28.10.2024 (כתיבה: עו"ד משכית בנדל
הקפאת קצבאות הקיום: בתוכנית מוצע להקפיא את ההצמדה למדד המחירים לצרכן של קצבאות הקיום של הביטוח הלאומי, ובהן קצבאות נכות, מזונות, הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה. מטרתן של קצבאות היא להבטיח את הזכות לקיום בסיסי בכבוד, שנמצאת בגרעין הזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כבר עתה הקצבאות אינן מספיקות להבטחת קיום בסיסי בכבוד: כך למשל, על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי תחולת העוני בקרב מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבת מזונות עומדת על 54% ו-40% בהתאמה, וכבר עתה רבים ממקבלי הקצבאות נאלצים לוותר על תרופות, מזון או חשמל. עו"ד בנדל טענה כי ביטול הצמדת קצבאות הקיום למדד מהווה הלכה למעשה קיצוץ בקצבאות: אם ימשיכו התייקרויות המחירים במשק, כפי שצפוי, והקצבאות יישארו בסכום קבוע, מקבליהן ייאלצו ביתר שאת לבחור בין מוצרים בסיסיים החיוניים להישרדות. בהיעדר מנגנון עדכון אחר של הקצבאות או תמיכה חלופית במקבליהן, צעד זה הוא לא חוקתי.
הקפאת מענק העבודה: מענק עבודה נועד לתמוך בעובדים הכי עניים במשק, שמשתכרים שכר נמוך מאוד והם הורים לילדים, בני 55 ומעלה או אנשים עם מוגבלות. על פי התוכנית המוצעת, סכום התקרה לזכאות לא יתעדכן, וכך גם עלייה קטנה בשכר תמנע או תצמצם את הזכאות של עובדים.ות בשכר נמוך לקבלת מענק העבודה. זוהי פגיעה בעובדים העניים ביותר במשק.
הקפאת שכר המינימום: הקפאת שכר המינימום פוגעת בעיקר במי שמשתכרים שכר מינימום או מעט מעליו, רבים מהם הם עובדים בתבניות העסקה פוגעניות כמו העסקה שעתית, עובדי קבלן ועוד. הקפאת שכרם בהינתן האינפלציה ועליית המחירים במשק משמעותה שחיקה בפועל של שכרם הנמוך ממילא. הקושי של המגזר העסקי להתמודד עם השלכות המלחמה ברור, אך לא ייתכן שבמקום לתמוך במעסיקים, תצפה המדינה מהעובדים בשכר מינימום לממן את ההידרדרות במצב הכלכלי.
הקפאת מדרגות המס: הקפאת מדרגות המס פוגעת יותר בבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, ואינה גובה יותר מבעלי הכנסות גבוהות. במקום ההקפאה אפשר היה להוסיף מדרגת מס, למשל, להכנסה מעל 30,000 ש"ח לחודש במקום שמי שמשתכר מעט יותר מ-7,011 ש"ח יחל לשלם מיסים.
ביטחון תזונתי: המדינה התחייבה לבג"ץ שלא יהיה עוד כסף קואליציוני במשרד הפנים לתווי מזון, וכי התקציבים לביטחון תזונתי יועברו למשרד הרווחה. על אף הצורך של למעלה מ-250,000 משפחות המצויות בחוסר ביטחון תזונתי חמור - אין בתקציב התחייבות לתמוך במיזם לביטחון תזונתי של הרווחה, ולא ברור האם הוא ייכלל בבסיס התקציב.
העלאת דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הממלכתי המינימליים: מוצע לקבוע מינימום גבייה לדמי ביטוח הבריאות, ולקבוע שדמי הביטוח הלאומי של מבוטח שאינו עובד יעלו ב-10%. המשמעות היא שדווקא דמי הביטוח ומס הבריאות של עובדים בשכר נמוך ושל מי שאינם עובדים יעלו, בעוד שבעלי ההכנסות הגבוהות יותר ימשיכו לשלם את השיעורים הקיימים. מדובר בצעד שאינו שוויוני ואינו חברתי במובהק, שיביא להפחתת שכרם של עובדים אלו בפועל ושלהם בלבד.