top of page

רישום ילדים חסרי מעמד למוסדות חינוך בלוד ובבאר שבע

אילוסטרציה
© Inna Reznik | Dreamstime.com

החוק בישראל, וכך גם נוהלי משרד החינוך, מעגנים את זכותם של כל ילדה וילד להירשם למוסדות חינוך החל מגיל שלוש, ואת אחריותם המשותפת של משרד החינוך והרשות המקומית לשבצם במסגרות הולמות. הזכות לחנוך, וחובת הרשויות לממשה, חלות על כל ילדה וילד החיים בישראל ללא קשר למוצאם, למעמדם במדינה, למעמד הוריהם ולרישומם במרשם האוכלוסין. למרות זאת, לקראת פתיחתה של כל שנת לימודים מגיעות אל האגודה לזכויות האזרח פניות של הורים, בעיקר פלסטינים, שהם או ילדיהם חסרי מעמד, שהרשויות המקומיות מסרבות לרשום אותם למוסדות לימוד.


כך למשל, עיריית לוד סירבה לשבץ בגן ילדים ובבית ספר שתי ילדות שאביהן תושב קבע ואמן חסרת מעמד. המשפחה מתגוררת בלוד יותר מעשור ומוכרת לרשויות הרווחה בה, ושלושת הילדים הגדולים יותר שובצו לבתי הספר בעיר ולומדים בהם כבר כמה שנים. למרות זאת מחלקת הרישום בעירייה טרטרה את המשפחה במשך שבועות, דרשה ממנה להציג מסמכים שאין להם קשר לעניין הרישום, ולבסוף סירבה לשבץ את הילדות למוסדות חינוך בטענה שאין להן תעודות זהות.


במקרה אחר, עיריית באר שבע סירבה לשבץ לבתי הספר שני אחים, אזרחי ישראל, המתגוררים בעיר מאז לידתם. המשפחה מוכרת כבר שנים למחלקות החינוך והרווחה בעיר, והילדים למדו בגני ילדים ובבתי ספר בבאר שבע והיו אמורים להמשיך ללמוד בבתי ספר אלה גם בשנת הלימודים הנפתחת. לאחרונה נמסרה לאמם הודעה על ביטול רישומם של ילדיה לבתי הספר, ככל הנראה בשל כך שאביהם מתגורר ביישוב אחר. ההחלטה על ביטול הרישום לא שונתה גם כשהתחוור לעירייה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הילדים במשמורתה הבלעדית של אמם ומתגוררים עמה בבאר שבע. הסירוב להשיב את הילדים למוסדות החינוך נותר בעינו חרף פניות חוזרות ונשנות לאגף החינוך בנושא, תוך שמחלקת הרישום שבה ודורשת מהאם להמציא מסמכים שאין ביכולתה להמציא.


עורכות הדין טל חסין ורעות שאער מהאגודה פנו לשתי העיריות ולמשרד החינוך בעניינן של המשפחות. הן הבהירו את המצב החוקי ואת חובתן של העיריות לרשום את הילדים, עמדו הפגיעה בזכויותיהם של הילדים לחינוך ולשוויון בחינוך, ודרשו לשבץ אותם למוסדות החינוך לאלתר.




קישורים:

Comments


bottom of page