בשנים האחרונות בנקים מסחריים סוגרים סניפים ששרתו אותנו עשרות שנים, ויחד עם הסניף שנסגר לרוב נעלם גם הכספומט. במקביל צצו בישראל כספומטים פרטיים כפטריות לאחר הגשם.
חלקנו משלמים היום יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, ונזקקים פחות ופחות לכסף מזומן. אבל ישנם רבות ורבים שעושים שימוש רב בכסף מזומן למחייתם ומתקשים או לא יכולים להשתמש באמצעים דיגיטליים: אנשים עם אוריינות טכנולוגית מוגבלת או שאינם דוברים עברית על בוריה, קשישות וקשישים, אנשים עניים המתקיימים על קצבאות קיום ומושכים אותן במזומן וכן אנשים שמנועים משימוש בכרטיסי אשראי (שחיוניים גם לשימוש באפליקציות), כמו פושטי רגל וחייבים בהוצאה לפועל.
אבל יש כספומטים פרטיים, אז איפה הבעיה?
העמלות על משיכת מזומן באשנב בבנק ובכספומט הצמוד לו מוגבלות ומפוקחות על ידי בנק ישראל. בניגוד לכך, העמלות בכספומט הפרטי אינן מפוקחות. העמלות נגבות כסכום קבוע על כל משיכה וסכומי המשיכה מוגבלים מאד (עד כ-600 ₪ למשיכה). באופן זה, אדם שנזקק לסכום כסף גדול – נניח לתשלום שכר דירה, נאלץ למשוך כסף פעמים רבות, ובכל משיכה לשלם עמלה גבוהה. גם אדם שמבקש למשוך סכום נמוך – למשל 50 ₪ ישלם עמלה גבוהה מאד באופן יחסי לסכום שמשך – אפילו בשיעור של כ15% מסכום המשיכה. אם כך, לחברות הכספומט הפרטיות יש אינטרס שנמשוך מזומנים כמה שיותר פעמים ובסכום הכי נמוך.
על כל אלה מתווספת גם עמלת הבנק של מי שמושך את הכסף בכספומט הפרטי. מי שמושך כסף בכספומט פרטי משלם פעמיים על כל משיכה – גם עמלה גבוהה לחברת הכספומטים הפרטיים וגם עמלה לבנק בו מתנהל חשבונו. אם כן, גם לבנקים יש אינטרס שנמשוך כמה שיותר פעמים מכספומטים פרטיים. נוסף על כך, בשנת 2005 הוציא שר האוצר צו שפוטר בנקים מסחריים מפיקוח על עמלות בגין משיכת כספים בכספומטים המרוחקים מעל 500 מטר מסניף בנק. מטרת הפטור הייתה להרחיב את פריסת הכספומטים הבנקאיים, אבל בפועל הצרכן משלם את המחיר – עמלה גבוהה עד 6.5 ₪ בכספומט בנקאי מרוחק.
ישנם בארץ יישובים גדולים, שבהם מתגוררים עשרות אלפי אזרחיות ואזרחים, שאין בהם כספומט בעמלה מפוקחת. פעמים רבות אלה יישובים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, שדווקא בהם יש ריכוז גבוה של תושבים שמתקיימים על קצבאות או שמנועים משימוש באמצעים דיגיטליים ובכרטיסי אשראי. פעמים רבות אלה יישובים ערביים, שלתושביהם יש נגישות תחבורתית מוגבלת לשירותים פיננסיים ביישובים סמוכים.
לדוגמה, ביישוב תל שבע חיים כ30,000 תושבים ואין בו אפילו כספומט מפוקח אחד. התושבים נאלצים לנסוע ליישוב עומר, שבו חיים רק 7,000 תושבים, שיש בו סניף של בנק הפועלים, או למשוך כסף מזומן בתל שבע בעלות גבוהה בכספומטים פרטיים או בכספומט לא מפוקח של בנק הפועלים, שהעמלה על כל משיכה בו היא 5 ₪ ושהכסף בו אוזל במהירות.
ואיפה הרשויות שאמורות להבטיח לכל אזרח ואזרחית נגישות שווה לשירותים חיוניים?
מדינת ישראל, על רשויותיה, מודעת לפגיעה בזכויות אדם שנגרמת מצמצום משמעותי של שירותים פיננסיים נגישים וזמינים לכל. עם זאת, הביזור של תחומי האחריות וסמכויות הפיקוח, כמו גם עמדתן העקרונית של הרשויות השונות שרואות לנגד עיניהן בעיקר את האינטרסים הכלכליים של בעלי הכוח במשק ומתנערות מחובתן להגן על האזרח, גורמות לכך שהלקוחות הם אלה שמשלמים את המחיר, ובפרט אלו הפגיעים יותר.
הסמכות לרישוי ופיקוח על הכספומטים הפרטיים נתונה לרשות שוק ההון. הרשות אינה סבורה שהעמלות על משיכת סכום כסף מוגבל מכספומט פרטי פוגעות בזכויות הלקוחות. לשיטתה, הדבר מתמרץ את החברות הפרטיות לפריסה רחבה במיוחד של כספומטים, במקומות שאחרת לא הייתה בהם כלל אפשרות למשוך כסף מזומן.
גם רשות התחרות אינה סוברת, כי בהיעדר כספומט בנקאי במרחק עשרות קילומטרים, וללא אפשרויות חלופיות למשיכת מזומנים, יתכן ומדובר במונופול גאוגרפי באותו אזור. על כן, היא ממאנת להפעיל את סמכויותיה על פי דין ולפעול בעניין.
בנק ישראל מצידו, מתנער מחובתו להבטיח שירותים פיננסיים נגישים לכל. חלק הארי של בקשות לסגירת סניף מאושרות על ידו (80% מהבקשות לטענתו), והוא אינו מפעיל את סמכותו להתנות סגירת סניפי בנק במתן שירותי בנקאות מסוגים שונים – למשל להציב כספומט או לתת שירותי סניף נייד – גם ביישוב אחר מלבד זה שבו נתבקש לאשר סגירת סניף.
מה צריך לעשות?
נגישות לשירותים פיננסיים בסיסיים היא זכות אדם שלמדינה יש חובה להבטיח אותה באופן שוויוני. במשק מתוקן, המדינה הייתה מחייבת את הבנקים המסחריים לפתוח סניפים או לפחות להציב כספומטים ביישובים גדולים ללא שירותים פיננסיים זמינים, והייתה מפקחת על העמלות שהם גובים.
על בנק ישראל להפעיל את סמכויותיו ולהורות לבנקים המסחריים לתת שירותי בנקאות, ובפרט משיכת מזומנים, ביישובים שבהם הם אינם קיימים.
על רשות שוק ההון להפעיל את הסמכות הנתונה לה לפקח על סכומי העמלות: להגדיל את סכומי המשיכה המרביים, להגביל את סכום העמלה הכולל, לקבוע את סכום העמלה בהתאם לסכום המשיכה, ולקבוע עמלה שונה לאזורים שיש ושאין בהם חלופות בנקאיות מפוקחות.
על רשות התחרות לבחון את קיומו של מונופול גאוגרפי ביישובים מרוחקים שאין בהם שירותים מפוקחים למשיכת מזומנים של בנק מסחרי, ולפעול בעניין.
על הכנסת לקדם חקיקה שתגן על זכויות תושבים לנגישות לשירותים פיננסיים מפוקחים ושוויוניים.
האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה מפעילות פרויקט לקידום זכויותיהם של לקוחות עניים מול הבנקים. נתקלתם בבעיה מול הבנק? פנו אלינו
Comments