מאז פרצה המלחמה המדינה אינה בוחנת בקשות של פלסטינים מהגדה לקבל היתר לבקר את המשפחות שלהם בישראל. כתוצאה ממדיניות גורפת זו, הורים אינם יכולים לפגוש את ילדיהם ואינם יכולים לסייע בטיפול בהם ובפרנסתם, ובני משפחה מדרגה ראשונה אינם יכולים להגיע ולסייע לבני משפחתם הנזקקים לטיפול רפואי.
ב-18.7.2024 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בשמן של תשע משפחות שבהן אחד מבני המשפחה הוא תושב או תושבת הגדה, אשר מנותקות קרוב לעשרה חודשים. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות עם תינוקות שנולדו לאחר פרוץ המלחמה, ואבותיהם מעולם הורשו להכירם, לראותם או לחבקם. במקרים אחרים מדובר בקטינים בעלי צרכים מיוחדים, שנתק מהאב גורם להם למצוקה ולקושי.
בעתירה נטען כי מדיניות המינהל האזרחי אינה חוקית ופוגעת בזכויות לחיי משפחה ולשוויון, וכן בזכויותיהם ובטובתם של קטינות וקטינים. דרשנו מהמדינה להסביר מדוע היא אינה מאפשרת לפלסטינים תושבי הגדה המערבית, שלהם קרובי משפחה המתגוררים בישראל, להגיש בקשות להיתרים למטרת ביקור בני המשפחה, ומדוע היא כלל אינה בוחנת את הבקשות, בניגוד לחוק.
בעקבות העתירה הודיע המנהל האזרחי לבית המשפט כי תיקן את הנוהל וכי יאפשר לבני משפחה פלסטינים של אזרחים ותושבי קבע שחיים בישראל להגיש בקשות לביקור בישראל. עם זאת, הנוהל קובע כי ההיתרים יינתנו רק אם יוכח שיש "מניעה אובייקטיבית" לקיים את הביקור בשטחים. בתגובה שהגשנו ב-14.11.2024 לבית המשפט טענו כי דרישה זו היא אבסורדית ומנותקת מהמציאות, ולמעשה מותירה על כנו את המצב שבו מניעת ההיתר היא הכלל ומתן ההיתר נעשה רק במקרים חריגים.
בג"ץ 5875/24 פלונית נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
עו"ד רעות שאער
העתירה, 18.7.2024
תגובה מקדמית מטעם הצבא, אוקטובר 2024
הודעה מעדכנת מטעם הצבא, נובמבר 2024 | הנוסח המתוקן של הנוהל
תגובת העותרים להודעה המעדכנת, נובמבר 2024
העתירה נכתבה בסיוע המתמחה אלזה בונייה