מגמות ההשתקה, הפגיעה בגופי התקשורת ובעיתונאים והכוונה להעלים אזרחים שמבקרים את השלטון הולכות ומתעצמות. שורה של הצעות חוק דרקוניות, שכמותן אפשר לראות רק במשטרים אפלים, הולכת ונערמת בוועדות הכנסת. מעצרים, שלילת תקציבים, סגירת גופי תקשורת – אלו רק חלק מהאמצעים שהממשלה מתכננת לנקוט נגד מבקריה.
צוות האגודה לזכויות האזרח מחויב להמשיך ולהיאבק נגד מהלכים אלו. הצטרפו למאבק >>>
הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור
חוק המאבק בטרור כולל שורה של איסורים שתכליתם מיגור הטרור והגנה על ביטחון המדינה. סעיף 24 לחוק אוסר על התבטאויות שיש בהן כדי תמיכה בארגון טרור או במעשה טרור, וכן הסתה למעשה טרור. נוכח עוצמתה של הזכות לחופש ביטוי, הסעיף כולל סייגים ומבחנים שעיקרם הבטחת האיזון בין חופש הביטוי וההגנה על ביטחון המדינה והציבור.
לאחרונה אישרה ועדת השרים לחקיקה שורה של הצעות חוק פרטיות לתיקון סעיף 24, שמבקשות לשנות את האיזונים שבחוק ולפגוע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי.
הצ"ח המאבק בטרור (הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג-2023 (פ/3157/25), שיזם ח"כ צבי סוכות, והצ"ח המאבק בטרור (מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ד-2024 (פ/2227/25), שיזם ח"כ אלי רביבו, מציעות לבטל את מבחן ההסתברות הקבוע בחוק. מבחן זה קובע כי התבטאות תהיה אסורה לא רק לפי תוכנה המקומם אלא גם בכפוף לכך שקיימת הסתברות ממשית כי היא תוביל לביצוע מעשה טרור. כלומר – אם היום יש צורך לבחון בנוסף לתוכן ההתבטאות גם את נסיבותיה, את עיתוי הפרסום ואת היקפו, את האווירה ששררה בציבור ואת זהות הדובר ומעמדו, אם יתקבל החוק – גם התבטאות שאין כל סכנה או הסתברות שתוביל למעשה טרור, תהיה אסורה ותוביל למאסר ממושך. למעשה – גם תמיכה משתמעת בארגון מסוים שתתלווה לה אמירה מפורשת בגנות פגיעה באזרחים או שימוש במעשי טרור תהיה עבירת ביטוי חמורה. עמדת האגודה לזכויות האזרח בהרחבה איפה זה עומד: הדיון על שתי ההצעות אוחד, והן נדונות בוועדת חוקה בהכנה לקריאה ראשונה. הדיון הקרוב קבוע ל-26.3.2024.
הצ"ח המאבק בטרור (הסתה לטרור ברשתות החברתיות), התשפ"ד-2024 (פ/4345/25), שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך, מציעה לשנות את הגדרת ה"פרסום" הקבועה בחוק, כך שזו תכלול גם סימון "לייק" ברשתות חברתיות. זוהי הרחבה מסוכנת של האיסורים הפליליים, שתוביל לכך שפעולה בודדה, שכלל איננה עולה לכדי פרסום, תוביל למאסר. כמו כן מוצע לשנות את מבחן ההסתברות ולהוריד את הרף הקבוע בו, כך שיהיה צוריך להוכיח הסתברות "סבירה", ולא "ממשית", שההתבטאות תוביל לביצוע מעשה טרור. הצעת החוק מבקשת גם לבטל את חובת גורמי האכיפה לקבל את הסכמת הייעוץ המשפטי לממשלה – כלומר הפרקליטות – טרם פתיחת הליכים פליליים בגין עבירות ביטוי אלו. מאחר שמדובר בעבירה עמומה, ושיש צורך להבחין בין אמירה מעוררת שאט נפש שהיא מותרת לבין אמירה אסורה, נדרשת מומחיות משפטית טרם הגשת הליכים משפטיים. הסרת הפיקוח המשפטי על המשטרה בעבירות אלו עלול להוביל למתקפה חסרת תקדים על כל התבטאות שאיננה בקונצנזוס, באופן שיפגע בעיקר בחברה הערבית. עמדת האגודה בהרחבה איפה זה עומד: ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ב-11.3.2024 ועברה בקריאה טרומית ב-20.3.2024.
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד-2023 (פ/4138/25), שיזם חה"כ יצחק קרויזר, מציעה להטיל חבות בנזיקין בגין פרסומים האסורים לפי החוק, וזאת ללא הוכחת נזק. מדובר על פתיחת פתח לתביעות השתקה אשר ישמשו נגד גורמים המבקרים את הממשלה, ויובילו לאפקט מצנן וצמצום השיח. עמדת האגודה בהרחבה איפה זה עומד: ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ועברה בקריאה טרומית ב-28.2.2024.
פגיעה בגופי תקשורת
הצ"ח השידור הציבורי הישראלי (דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023 (פ/3776/25), שיזם ח"כ אריאל קלנר, מבקשת להעמיק את המעורבות של הממשלה בתכני התאגיד ובניהול תקציבו. העמקת הביקורת הפוליטית על תכני התאגיד ופגיעה בעיתונות החופשית. איפה זה עומד: ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ב-11.3.2024 ועברה בקריאה טרומית ב-20.3.2024.
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024: הצעת חוק ממשלתית שמבקשת להקנות לראש הממשלה את הסמכות לחסום את שידוריו של גוף תקשורת זר ששידוריו מסכנים את בטחון המדינה, וכן לסגור את משרדיו בישראל. נוכח הכלים הקיימים למניעת שידורים הפוגעים בביטחון המדינה, ניכר כי תכליתה של הצעת החוק איננה ביטחונית אלא פוליטית, ונועדה להשתיק תקשורת שמסריה אינם לרוחה של הממשלה. עמדת האגודה בהרחבה איפה זה עומד: ההצעה נדונה בוועדה לביטחון לאומי ואושרה לקריאה שנייה ושלישית ב-27.3.2024.
פיקוח וסנקציות על מורים ובתי ספר
הצ"ח פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג-2023, (פ/3079/25), שיזם ח"כ עמית הלוי, מתיימרת להגביר את הפיקוח על עובד הוראה שנחשד, נאשם או הורשע בעבירת טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך שתכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי". עמדת האגודה
הצ"ח איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, התשפ"ד-2024, (פ/2265/25) שיזמו ח"כ צביקה פוגל ועמית הלוי, מבקשת להעניק לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך – גורמים פוליטיים – או למי מטעמם, סמכות רחבה לפטר מורים, לסרב להעניק רישיון הוראה או לשלול אותו, ולהתלות, לקצץ ולשלול תקציבים מבתי ספר בהליך מנהלי, בשל חשד להזדהות עם טרור ותמיכה בו. עמדת האגודה
מטרתן של הצעות החוק היא למשטר את השיח הבית ספרי ולפגוע במורים אשר התבטאויותיהם ותפיסת עולמם אינן עולות בקנה אחד עם אלה של ראשי משרד החינוך – בראש ובראשונה במערכת החינוך הערבית ובירושלים המזרחית. ההצעות מבקשות להלך אימים על מורות, מורים ומנהלי בתי ספר ערביים, לסמנם ולהפכם למטרה למעקב ולציד. אלה הצעות חוק מזיקות ומיותרות, שכן הדין הקיים מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תכניות לימוד, עם מוסדות חינוך ועם אנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה. אין כל צורך בחקיקה נוספת ומוטה, אשר בין היתר מבקשת לאיין את האיזונים הקיימים בדין החל על עבירות ביטוי. הצעות החוק פוגעות קשות בזכויות לביטוי, לתעסוקה ולאוטונומיה פדגוגית של מורים ומנהלים.
איפה זה עומד: הדיון בשתי ההצעות אוחד והן נדונות בוועדת החינוך בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.