top of page

זכויות האדם בכנסת, ינואר-פברואר 2024


ישיבת ועדה בכנסת
צילום: יוסי זמיר, שתיל-סטוק

עמדת האגודה בנושאים שעל סדר יומה של הכנסת בתחום זכויות האדם והדמוקרטיה: החמרת התנאים לשחרור בערבות, פיקוח על מורים ובתי ספר, הרכב ועדות התכנון, בקשה להדיח את ח"כ עופר כסיף, סנקציות על מורים ובתי ספר בשל חשד להזדהות עם טרור, תיקונים לחוק המאבק בטרור, העלאת מס הבריאות כדי לכסות את הוצאות המלחמה, מחיקת רישום פלילי למפגינות ומפגינים יוצאי אתיופיה, איסור על הכחשת טבח שבעה באוקטובר.



החמרת התנאים לשחרור בערבות

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החמרת תנאי שחרור

בערובה), התשפ"ג–2023

הוועדה לביטחון לאומי, 8.1.2024


הצעת החוק מבקשת לאפשר למשטרה להטיל מגבלות חמורות על עציר כתנאי לשחרורו ממעצר, לתקופה ממושכת. כך, למשל, יוכל הקצין הממונה להתנות את השחרור בהסכמת העצור להישאר במעצר בית במשך 15 יום, במקום 5 ימים כפי שקובע החוק היום; או בהסכמת העצור להימנע מקשר עם אנשים מסוימים למשך 90 יום, במקום 30 יום כפי שקובע החוק היום.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: ההצעה פוגעת באופן קשה ולא מידתי בזכויותיהם של חשודים, בחירותם ובחופש התנועה שלהם, בשעה שהם עדיין נהנים מחזקת החפות. רוב העצירים ישוחררו לבסוף ללא כתב אישום. כלומר – ברוב המקרים מדובר באזרחים חפים מפשע. נוסף על כך, לנוכח עיתוי ההצעה, בתקופה שבה התקיימה מחאה נרחבת נגד ההפיכה המשטרית, עולה חשש שהתיקון נועד להגביל את חופש ההפגנה. להרחבה: עמדת האגודה, יולי 2023 | עמדת האגודה ביחס לנוסח המעודכן של הצעת החוק, אפריל 2024



פיקוח על מורים ובתי ספר

הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה), התשפ"ג–2023

ועדת החינוך, 15.1.2024


הצעת החוק מתיימרת להגביר את הפיקוח על עובד הוראה אשר נחשד, נאשם או הורשע בעבירת טרור. עוד היא מבקשת למנוע מתן רישיונות הפעלה למוסדות חינוך אשר תכנית הלימוד בהם אינה תואמת "את קווי היסוד של תכנית הלימודים הישראלית, כפי שיקבעו בחוזר המנהל הכללי".


עמדת האגודה לזכויות האזרח: זוהי הצעת חוק מזיקה ומיותרת לחלוטין, אשר אינה תורמת במאום לפיקוח על תכניות ההוראה ועל צוותי החינוך. הדין הקיים מעניק למשרד החינוך כלים ראויים ומספקים להתמודדות עם תכניות לימוד ועם אנשי הוראה שהשפעתם על תלמידים שלילית ומזיקה, תוך הפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה. כל שמבקשת הצעת חוק זו לעשות הוא למשטר את מערכת החינוך הערבית והפלסטינית ולשלוט בה, לחייב מעקב אחר נשות ואנשי ההוראה, ולטעת יחס חשדני, גזעני, מפלג ומסכסך כלפי כלל החברה הפלסטינית בישראל. להרחבה



הרכב ועדות התכנון

הצ"ח התכנון והבנייה (תיקונים 140, 141)

ועדת הפנים והגנת הסביבה, 29.1.2024


 מטרת התיקון לשנות את הרכב ועדות התכנון כך שיוגדל מספר הנציגים מטעם הממשלה בוועדות השונות. הרקע לתיקונים אלה הוא ההסכמים הקואליציוניים והעברת סמכויות בין השרים.


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם סיכוי-אופוק ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון): הארגונים מתנגדים לתיקון בשל הפגיעה החריפה והבלתי מידתית שיגרמו לזכות לשוויון ולזכויות התכנון. הגדלת חלקם של נציגי הממשלה במוסדות התכנון תפר באופן קיצוני את האיזונים שבקושי מתקיימים בין הגורמים השונים במוסדות התכנון, לאור שליטת השלטון המרכזי כבר היום באותם מוסדות. על מנת למזער את הפגיעה יש להוסיף לוועדות נציגים של ארגונים חברתיים ושל רשויות מקומיות כנגד כל נציג נוסף של משרד ממשלה.


נוסף על כך אנו סבורים שיש לכלול בתיקוני החקיקה שינויים חשובים שנחוצים להבטחת ייצוג לגורמים נעדרי ייצוג בוועדות:

  • יש להבטיח שבין נציגי הרשויות המקומיות בכל ועדה יהיה נציג או נציגה של רשות ערבית.

  • יש להבטיח ייצוג הולם לחברה הערבית בכל ועדות התכנון - נושא שהתזכיר לא מתייחס אליו כלל.

  • הנציג החברתי צריך להיות בכל הועדות וגם להיות מוחרג מהוראת השעה, כלומר להיות קבוע.

  • אין מקום לנציג של הקבלנים בוועדות.

  • המינוי של נציג או נציגת האקדמיה צריך להיות עצמאי, ללא התערבות השר.



בקשה להדיח את ח"כ עופר כסיף

ועדת הכנסת, 22.1.2024


ב-10.1.2024 הוגשה ליו"ר הכנסת בקשה להפסקת כהונתו של ח"כ עופר כסיף, בטענה שהוא תומך במאבק מזויין נגד מדינת ישראל. הבקשה להדחה מתמקדת בחתימתו של כסיף על עצומה הפונה לבית הדין הבינלאומי בהאג, ועל פיה מעשיה של ישראל בעזה הם בניגוד לדין הבינלאומי, ואשר קוראת להתערבותו של בית הדין לשם "הפסקתה המידית של המלחמה".


עמדת האגודה: חתימתו של ח"כ כסיף על העצומה אינה תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, שכן העצומה אינה קוראת למאבק מזוין אלא קוראת לבית הדין הבינלאומי בהאג לפעול בכלים משפטיים להפסקת מה שחבר הכנסת רואה כהפרה של הדין הבינלאומי. תמיכה בהליכים המתנהלים במישור הבינלאומי נגד ישראל אינם מהווים תמיכה במאבק מזויין של אויבי ישראל נגדה. הצגת הדבר ככזה מטשטשת את הגבול בין אלימות לדיפלומטיה, ובין מאבק בדרכי שלום לבין מאבק מזויין.


יש לדחות את הבקשה להדחה על הסף ולא לקיים בה דיון, שכן עצם קיומו של הליך ההדחה יגרום לפגיעה אנושה בחופש הביטוי הפוליטי, שהוא כלי העבודה המרכזי של הפרלמנטר, ויהווה שימוש לרעה בסמכות והתעמרות של הרוב במיעוט. גם אם הבקשה תדחה בסופו של הדיון, ואף אם הפסילה תיפסל על ידי בית המשפט, עצם נקיטתו של הליך ההדחה מייצרת אפקט מצנן כלפי כל מי שמחזיקים בעמדת מיעוט, מצרה את חופש הביטוי הפרלמנטרי, מעודדת צנזורה עצמית של ביטוי מותר ולגיטימי ומשתיקה את הקולות אשר אינם נופלים בקונצנזוס הפוליטי. בכך נפגעת גם זכותם של נבחרי הציבור וגם של הבוחרים. להרחבה



סנקציות על מורים ובתי ספר בשל חשד להזדהות עם טרור

ועדת החינוך, 14.2.2024 


הצעת החוק מבקשת להעניק לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך – גורמים פוליטיים – או למי מטעמם, סמכות רחבה לפטר מורים, לסרב להעניק רישיון הוראה או לשלול אותו, ולהתלות, לקצץ ולשלול תקציבים מבתי ספר בהליך מנהלי, בשל חשד להזדהות עם טרור ותמיכה בו.


עמדת האגודה: זו היא הצעת חוק מזיקה ומיותרת. בחסות דאגה לכאורה לתלמידים מכוונת ההצעה למשטר את השיח הבית ספרי ולפגוע במורים אשר התבטאויותיהם ותפיסת עולמם אינן עולות בקנה אחד עם אלה של ראשי משרד החינוך.


לראשי המשרד אין כל הכשרה לדון בפרשנותם של ביטויים, להכריע אם הם עונים להגדרה העמומה של "הזדהות", "ותמיכה" , ובפרט כאשר אלה נשמעים או מוצגים בערבית. הסמכות לפיטורי מורים ולשלילת תקציבים ממוסדות חינוך קיימת בחוק ובתקנות כבר היום. אין כל צורך בחקיקה נוספת ומוטה, אשר בין היתר מבקשת לאיין את האיזונים הקיימים בדין החל על עבירות ביטוי.


ההצעה, אשר מכוונת לחברה הערבית, נועדה להלך אימים על מורות, מורים ומנהלי בתי ספר ערביים, בעיקר בירושלים המזרחית, לסמנם, להפכם למטרה למעקב ולציד, ולמנוע מהם למלא את תפקידם. ככל שתבשיל ההצעה לכלל חקיקה, היא תפגע קשות בזכויות לביטוי, לתעסוקה ולאוטונומיה פדגוגית של מורים ומנהלים. להרחבה



תיקונים לחוק המאבק בטרור

הצ"ח המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג-2023 (פ/2227/25); הצ"ח המאבק בטרור (תיקון – הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג–2023 (פ/3157/25)

ועדת חוק חוקה ומשפט, 14.2.2024 


הצעות החוק מבקשות לתקן את סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, ולהרחיב את האיסורים הפליליים המוטלים על התבטאויות שיש בהן כדי תמיכה בארגון טרור או במעשה טרור וכן הסתה למעשה טרור.


עמדת האגודה: האגודה לזכויות האזרח מתנגדת נחרצות להצעות החוק, אשר מצרות באופן בלתי מידתי את חופש הביטוי. ההרחבות המוצעות בהצעות החוק הן קיצוניות (למשל – להחיל את האיסור גם על התבטאויות במרחב הפרטי ולא רק בפומבי; לבטל את המבחן ההסתברותי לכך שההתבטאות תוביל למעשה טרור). הן יובילו לפגיעה קשה בחופש הביטוי, להפללה של ביטויים שאינם מהווים סכנה לערכים חברתיים מוגנים, ואף לביטויים שיש חשיבות בהשמעתן. ההצעות הן הצעות חוק פרטיות שלא נלוותה להן עבודת מטה, והן אינן נסמכות על חוות דעת ביטחוניות. נראה שלא הונח בפני הוועדה כל בסיס לטענה שיש צורך בשינוי החוק וכי העבירות הקיימות בחוק כיום אינן מספקות. להרחבה



העלאת מס הבריאות כדי לכסות את הוצאות המלחמה

פרק ד' (ביטוח בריאות ממלכתי) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024

ועדת הבריאות, 19.2.2024


כדי לכסות את הגירעון שנוצר עקב המלחמה, הממשלה מבקשת בין היתר להעלות את מס הבריאות בשיעור של 0.15% מתחילת 2025.


עמדת האגודה לזכויות האזרח (יחד עם רופאים לזכויות אדם): אנו מתנגדים להצעה. העלאת דמי ביטוח הבריאות צריכה להיעשות אך ורק על מנת לכלול שירותי בריאות נוספים בסל הבריאות, ולא על מנת לכסות את הוצאות המלחמה או את הוצאות מערכת הבריאות השוטפות. יש לבטל את העלאת דמי ביטוח הבריאות, ולתקצב את הגירעון ממקורות אחרים.


לאורך השנים רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, לצד ארגונים אחרים, הציעו פעמים רבות להעלות את מס הבריאות כדי לממן שירותים שלא נכללים בסל הבריאות מטעמים היסטוריים, כגון טיפולי שיניים וסיעוד. במסגרת ההצעות שלנו, שנפסלו בביטול, הציבור אמנם היה נדרש לשלם יותר מס אך במקביל היה מוציא פחות מכיסו על שירותי בריאות, בזכות הרחבתו של סל הבריאות. לעומת זאת, בהצעה הנוכחית הציבור ישלם יותר מס תמורת אותם שירותים, אך ההוצאות מהכיס לא יקטנו – בדיוק להיפך: ההוצאות מהכיס יגדלו כיוון שנוספה השתתפות עצמית גבוהה בבריאות הנפש. כלומר, בשורה התחתונה הציבור נדרש לשלם יותר פעמיים, הן במס והן בהשתתפות העצמית, תמורת אותם שירותים שכבר היו כלולים עוד קודם לכן בסל הבריאות. להרחבה



מחיקת רישום פלילי למפגינות ומפגינים יוצאי אתיופיה

הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023

ועדת חוקה, חוק ומשפט, 26.2.2024


הצעת החוק מבקשת לקדם מחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה שנפתח נגדם הליך פלילי בגין עבירות שביצעו במסגרת המחאה כנגד אלימות משטרתית בשנת 2019.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: חופש הביטוי והזכות להפגין הן זכויות יסוד חוקתיות, הראויות להגנה רחבה. משכך, על המדינה להפעיל במשורה ובמשנה זהירות את סמכותה להעמיד לדין אנשים המבצעים עבירות במסגרת מחאה, וראוי כי התביעה תאמץ ככלל מדיניות מקלה בטיפול בעבירות על רקע מחאה, ותימנע מעשיית שימוש מופרז בסנקציה פלילית.


האגודה תומכת במחיקת רישום פלילי למי שעבר עבירות בהקשר של מחאה פוליטית, אולם יש להרחיב את הצעת החוק כך שיחול על כל מי שעבר עבירות דומות בהקשר של מחאות, ולא רק על יוצאי אתיופיה. יש לקבוע קריטריונים עקרוניים ואחידים אשר יחולו על כל מי שנפתחה נגדו חקירה או הוגש נגדו כתב אישום על רקע השתתפות במחאות. להרחבה



איסור על הכחשת טבח שבעה באוקטובר

הצעת חוק איסור הכחשת טבח ה-7 באוקטובר, התשפ"ד-2023

ועדת חוקה, חוק ומשפט, 26.2.2024


הצעת החוק מציעה להטיל עונש מאסר בן חמש שנים בגין התבטאויות המכחישות או ממעיטות את ממדי אירוע טבח השבעה באוקטובר, או בגין התבטאויות המביעות שבח, אהדה והזדהות למעשים שנעשו באותו יום נורא.


עמדת האגודה לזכויות האזרח: מתנגדת להצעת החוק. ב-7.10.2023 ביצע חמאס טבח נוראי באזרחי המדינה. הכחשתו של הטבח היא פסולה ומצערת, אך הכלי הפלילי אינו הכלי הנכון לטפל בהכחשת הטבח, ונזקו עולה על התועלת שבו.


ככלל, קיים קושי ממשי באיסור פלילי על התבטאויות, בפרט כאלו שאין בהן קריאה ישירה למעשה אלימות או שעולה מהן סכנה מוחשית ברמת ודאות גבוהה לנזק. ברירת המחדל היא כי התבטאויות, אף כאלו המעוררות שאט נפש, הן מותרות, מתוך הבנה כי האמצעים הנכונים להתמודד עמן הם באמצעות דיון, חינוך והצגת טיעוני נגד, ולא באמצעות שלילת חירות. המקום שבו צריך המשפט להיכנס לתמונה הוא רק כאשר הביטוי הופך למסית, או כשהוא מבסס מציאות שבה טרור וגזענות הם מותרים.


הצעת החוק איננה מבוססת על מחקר המעיד על היקף תופעת הכחשת הטבח בישראל, ועל האפקטיביות של אמצעים פחות דרקוניים להתמודדות עמה (כגון חינוך, הסברה, הסתייעות בהסרת תכנים מהרשתות החברתיות וכדומה). בהיעדר נתונים אלו קשה להצדיק שלילת חירות לשנים ארוכות בשל התבטאות, חסרת רגישות ככל שתהיה. בנוסף, הצעת החוק אינה מידתית, ואינה כוללת מנגנונים שיוודאו כי רק התבטאויות חמורות במיוחד יופללו וימנעו הפללת יתר. להרחבה



bottom of page