ב-22.1.2024 הגשנו יחד עם ארגונים עמיתים הערות לטיוטת תזכיר חוק שעל פיו כל עובד ועובדת "יתרמו" יום הבראה ששוויו מעל 400 ש"ח לשם מימון הוצאות המלחמה. הארגונים – קו לעובד, רבנים לזכויות אדם, איתך-מעכי והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב והאגודה לזכויות האזרח – התנגדו בחריפות להצעת החוק ועמדו על הליקויים שבה, ובהם: פגיעה בזכות לקניין, מיסוי רגרסיבי הפוגע בעובדים החלשים (סכום אחיד, שמשמעותו שבעלי ההכנסות הנמוכות ישלמו שיעור גבוה יותר משכרם), היעדר הבחנה בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי ועוד.
עו"ד מיכל תג'ר מהקליניקה לזכויות עובדים ועו"ד אלעד כהנא מקו לעובד כתבו כי תזכיר החוק "פסול ברמה המוסרית, שגוי בהיבט הכלכלי, וציני במיוחד נוכח הפקרת הביטחון הכלכלי של העובדים המוחלשים ביותר למן ראשית המלחמה ועד היום". "אכן, הוצאות המלחמה נערמות, ויש להיערך למימונן", נכתב במסמך, "אולם פתרון של מיסוי רגרסיבי על השכר – כזה המוצע בתזכיר שבכותרת – הינו חלופה עלובה, חסרת מעוף, שסופה לפגוע בחלשים ביותר במצב של אי יציבות כלכלית של מגזרים גדולים בחברה הישראלית. זאת, בשעה שהוא מובא לצד מחדל עמוק במתן הגנות על ההכנסה לאוכלוסיות גדולות ביותר של עובדים חלשים".
הערות הארגונים לתזכיר החוק, 22.1.2024