תזכיר חוק השב"כ: כל חייהם של האזרחים יהיו חשופים לשלטון

© Daniil Peshkov | Dreamstime.com

ב-11.12.2023 פורסם תזכיר חוק מקיף לתיקון חוק השב"כ, שהוא תיקון ראשון לחוק שעבר בכנסת לפני 21 שנה. התזכיר הוא מענה בין היתר לשתי עתירות של האגודה לזכויות האזרח בעניין שימוש חסר סמכות של השב"כ ברוגלות ובעניין פגמים במאגר נתוני התקשורת ("הכלי") ששימש למעקבי המגעים בתקופת הקורונה. בשתי העתירות נטען שהשב"כ מפעיל רוגלות ואוסף נתוני תקשורת ללא סמכות. בתגובה לעתירה בעניין מאגר השב"כ התחייב השב"כ שיקדם חקיקה שתיתן מענה לחלק מהטענות שעלו בעתירה.

עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות, שהגיש את העתירות, טען כי העדכון והתיקון של חוק השב"כ "צריכים להדיר שינה מעיני הציבור כולו". "נראה שהתזכיר נועד בעיקר לתת לשב"כ עוד ועוד סמכויות וכלי ריגול מתוחכמים, והוא לא מגן בצורה מספקת, אף לא בקירוב, על הזכויות של האזרחים ולא כולל מנגנוני פיקוח ראויים או שקיפות", אומר עו"ד גן-מור. "השב"כ הוא ארגון ביטחון הפנים, ועיקר פעילותו היא מול אזרחי המדינה. יש לו תפקיד חשוב של סיכול פגיעה בביטחון המדינה והגנה מפני פגיעה במוסדות המשטר הדמוקרטי. לשם כך הוא מקבל כלי מעקב עוצמתיים, שאם יופנו נגד אזרחים, או שהמידע ישמש למטרות נרחבות, עלולים לפגוע בזכויות אדם, ובמשטר הדמוקרטי. כולנו ראינו באיזו קלות מרגילים אותנו שהכלים הללו יופנו למטרות אזרחיות כמו המעקבים בתקופת הקורונה. כשהמשטר הדמוקרטי במדינה נמצא ממילא תחת איום, וששומרי הסף הוחלשו ותחת איום, התזכיר הזה, במתכונתו הנוכחית, מעורר דאגה עמוקה."

התזכיר כולל היבטים מדאיגים ביותר:

רוגלות: התזכיר מציע לתת סמכות לשב"כ לבצע חיפוש סמוי בטלפון נייד באמצעות רוגלות כמו פגסוס, ואף ללא צורך בצו שיפוטי אלא די באישור של ראש הממשלה או ראש השב"כ. רק חיפוש סמוי במחשב של בעלי מקצוע שיש עליהם חסיון (עו"ד, רופא, פסיכולוג, עו"ס ואיש דת) יחייב צו שיפוטי, אך אין כל הסדר להגן על עיתונאים מחיפוש סמוי בטלפון שלהם. מתן סמכות לשב"כ לחדור לטלפונים ללא פיקוח חיצוני היא פתח לריגול אחר אזרחים, ועלול לשמש לריגול אחר מתנגדי משטר, עיתונאים וחברי אופוזיציה בתואנה של ביטחון המדינה, כפי שאירע בפולין, הונגריה ואף מדינות דמוקרטיות כמו יוון. חמור מכך, התזכיר לא רק מעניק גישה סמויה למכשיר הטלפון או המחשב, אלא מבקש להתיר לבצע באופן סמוי פעולה בחומר מחשב, למשל – למחוק או לשבש תכנים בטלפון הנייד – הכל ללא צו שיפוטי באישור של ראש הממשלה. הדבר פותח פתח למניפולציות והפללה של חפים מפשע.

מאגר נתוני התקשורת של שב"כ: בתקופת הקורונה נחשף מאגר השב"כ המאפשר לשב"כ גישה לכל נתוני התקשורת של כל אזרחי המדינה, באופן שחושף נתוני רגישים ביותר כמו מיקומים, מגעים קרובים, ואף נתוני גלישה. נגד המאגר עלו טענות רבות. התזכיר לא פותר את רוב הבעיות של המאגר, ואינו כולל מנגנוני פיקוח מספקים. מוצע כי מלבד נתוני תקשורת המופקים מהטלפונים הניידים, השב"כ יוכל גם לאסוף נתוני גלישה הנרשמים בספקיות התקשורת, אך הוא יוכל להשתמש בכך רק למטרות של סיכול טרור או ריגול וכן לאבטחת אישים. אין דרישה לאישור שיפוטי של חיפוש במאגר נתוני התקשורת, ואין מנגנון לפיקוח חיצוני על המאגר והשימוש בו. אין הסדר המגן על עיתונאים מפני חיפוש בנתוני התקשורת שלהם, שיכול להוביל בקלות רבה לחשיפת מקורות. חידוש נוסף הוא שהמידע יימחק אחרי 5 שנים, אך התוצרים המודיעיניים שכבר הופקו לא יימחקו כך שהשב"כ עדיין יוכל לייצר פרופיל מודיעיני מדויק על כל אחד מהאזרחים, וזה פתח לניצול לרעה ולפגיעה בדמוקרטיה. כל חייהם של האזרחים יהיו חשופים לשלטון.

הפיקוח על טכנולוגיות המעקב של השב"כ: התזכיר מתעלם מהמגמה במדינות דמוקרטיות להגביר את הפיקוח החיצוני על גופי ביטחון המפעילים מערכות מעקב מתוחכמות, וממשיך באותה תפיסה שהייתה יפה לפני 20 שנה, שמתירה לשב"כ לפעול ללא פיקוח חיצוני ובאישור ראש הממשלה, שהוא אישיות פוליטית. בעידן של קיטוב, שבו מצד אחד יש פוליטיזציה של מינויים והחלשה של היועצים המשפטיים, ומצד שני – כלי המעקב עוצמתיים לבלי הכר יותר מאשר בעבר, בעייתי ביותר לאפשר לשב"כ להמשיך לפעול ללא שקיפות וללא פיקוח חיצוני אפקטיבי.

התזכיר כולל גם הסדרה חיובית של מספר נושאים: איסור על השב"כ לקבל מאגרי מידע הכוללים מידע רגיש כמו דעות פוליטיות או נטיות מיניות, הגבלה האפשרות של השב"כ להעביר מאגרי מידע שברשותו לגורמים אחרים, וכן דרישה להפחית פגיעה בפרטיות בהפעלת סמכויות.

התזכיר אינו עוסק בסוגיות נפיצות אחרות כמו חקירות ועינויים, וגם לא בהיבטים טכנולוגיים כמו מערכות מעקב ביומטריות או מערכות בינה מלאכותית.

ב-15.1.2024 הגשנו למשרד ראש הממשלה הערות מפורטות לתזכיר החוק. בין הערותינו המרכזיות:

• השימוש בכלי המעקב המתקדמים נעשה ללא מנגנוני פיקוח נאותים, במחשכים, ולא פיקוח חיצוני ולכן ההסדר לא מידתי.

• יש לאמץ מנגנון של מנעול כפול, שבו החלטות על הפעלת מעקבים יאושרו גם על ידי גורם שיפוטי או מעין שיפוטי בנוסף להיתר של ראש השב"כ או ראש הממשלה

• יש להקים גוף פיקוח חיצוני ועצמאי שיש לו יכולת לבחון את אופן ביצוע המעקבים בדיעבד.

• יש לגדר היטב את מטרות השימוש בכל אחד מהאמצעים, ולמקדן בסיכול טרור ולא במטרות נרחבות יותר של השב"כ.

• יש להוסיף מנגנונים טובים יותר להגנה על החיסיון העיתונאי.

• יש לצמצם מאוד את האפשרות של הממשלה להרחיב את תפקידי השב"כ או את סמכויותיו בהחלטות עוקפות כנסת.

הערות האגודה לזכויות האזרח לתזכיר החוק, 15.1.2024

טבלה: עיקרי השינויים המוצעים בתזכיר החוק והתייחסות האגודה

קישורים:

משה גורלי, על הכוונת של נתניהו: מיטוט הפרטיות של הישראלים, כלכליסט, 21.1.2024

עומר כביר, "השב"כ רוצה לפשפש בכל פרט מחיינו, ואם דבר לא ישתנה הוא גם יידע הכל", כלכיסט, 12.12.2023