מתוך: ההפיכה המשטרית בצל המלחמה: המשך הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם – מסמך מיוחד ליום זכויות האדם הבינלאומי 2023, 9.12.2023
מזה עשורים נוקטות ממשלות ישראל במדיניות של "ייבוש" השירותים החברתיים, מתוך תפיסה חברתית-כלכלית ניאו ליברלית. בין הכלים והשיטות: קיצוצים תקציביים שהותירו שירותים ציבוריים מדולדלים; הפרטה נרחבת; חקיקה אנטי-חברתית ובלימת יוזמות חקיקה חברתיות; ומדיניות מיסוי מגמתית. ההפיכה המשטרית נעצה את המסמר האחרון בארון, עם ריסוקו של השירות הציבורי.
ההפיכה המשטרית ביקשה ליצור שירות ציבורי חדש, שבו המינויים נעשים על ידי הפוליטיקאים כמעט ללא בקרה, ומתבססים על נאמנות פוליטית ולא על כישורים ויכולת מקצועית. עילת הסבירות בוטלה בין היתר כדי לאפשר לשרים למנות בכירים ללא בקרה של בית המשפט; עובדי ציבור שעשו את מלאכתם נאמנה ולא נענו לגחמות הפוליטיקאים עברו התעמרות או עמדו בפני סכנת פיטורין; ובתפקידי מפתח בוצעו מינויים פוליטיים של אנשים חסרי כישורים מתאימים. כמו כן נמנעו השרים מלמנות ממלאי תפקידים במשרות קריטיות כדי שההתנגדות למהלכים במסגרת ההפיכה המשטרית תהיה מינימלית.
לאחר שנים של קריסה מתמשכת של מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, הביטחון הסוציאלי והדיור, המלחמה חשפה במלוא עוצמתה את פשיטת הרגל של השירות הציבורי בישראל, באופן שאי אפשר עוד להתעלם ממנו. שבועות ארוכים לתוך המלחמה המערכות לא תפקדו, ואזרחים ואזרחיות מתנדבים נאלצו למלא את החלל שהותירה המדינה הנעדרת. גם כעת ברור שרבים מהצרכים של נפגעות ונפגעי המלחמה, לא ימולאו על ידי המדינה.
במקום להסיט תקציבים לטיפול בצרכים הדחופים שיצרה המלחמה, הממשלה ממשיכה לפעול ממניעים פוליטיים צרים, והעבירה בקריאה ראשונה תקציב שמאשר את רוב הכספים הקואליציוניים, שמיועדים למטרות סקטוריאליות. המשמעות היא התנערות מאחריותה של המדינה כלפי רוב האזרחיות והאזרחים, המשך ההרעבה של מערכות הרווחה והבריאות, הפקרה של בריאות הנפש, וויתור על חינוך הומני וערכי. על חשבון כל אלה בוחרת הממשלה לקדם מדיניות תקציבית גזענית ומופקרת, תוך פגיעה מתמשכת בזכויות אדם, שעלולות להיות לה השלכות ארוכות טווח.