מתוך: ההפיכה המשטרית בצל המלחמה: המשך הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם – מסמך מיוחד ליום זכויות האדם הבינלאומי 2023, 9.12.2023
דמוקרטיה משמעה הגנה על זכויות המיעוט ומניעת עריצות הרוב. אלא שהממשלה הנוכחית מונעת על ידי פוליטיקאים הדוגלים בעליונות יהודית ומחזיקים בתפיסות עולם גזעניות. הראשונה להיפגע ממימושן של אידיאולוגיות קיצוניות אלו היא החברה הערבית פלסטינית בישראל, שגם כך סובלת מהפליה ומהזנחה. מאז הקמתה קידמה הממשלה שלל הצעות חוק שמטרתן דיכוי והפליה של החברה הערבית, ומתחילת המלחמה התגברו ההסתה והרדיפה כלפיה. להלן דוגמאות ממספר תחומים, מתוך מסמך מקיף יותר שנפרסם בימים הקרובים.
הסתה מנבחרי ציבור וברשתות החברתיות
מאז תחילת המלחמה התרחבו גילויי ההסתה והגזענות כלפי החברה הערבית בישראל, ונרשמו גם אירועי אלימות כלפי ערבים. באחד המקרים הבולטים, הסתה ברשתות החברתיות בהובלת ראשי הגרעין התורני "דביר קודשו" בנתניה הובילה להתפרעות של מאות אנשים בכניסה למעונות הסטודנטים שבמכללת נתניה, בדרישה לסלק מהמעונות את הסטודנטים הערבים. למרות חומרת האירועים וההסתה שקדמה להם, המשטרה לא עצרה איש מהמעורבים או מהמסיתים לאלימות ולגזענות.
באופן חמור אך לא מפתיע, ההסתה מקבלת רוח גבית מהתבטאויותיהם של בכירים ושל נבחרי ציבור. כך למשל התייחס השר לביטחון לאומי אל שופטים ערבים כאל "אויבים מבית", מפכ"ל המשטרה הזמין את האזרחים הערבים לעלות לאוטובוסים לעזה, וראשי עיריות הודיעו על סגירת אתרי בנייה כדי למנוע את כניסתם של עובדים ערבים, אזרחי המדינה ותושביה, לתחומן.
חופש הביטוי: אכיפה בררנית, רדיפה והשפלה
בניגוד להיעדר המוחלט של אכיפה על הסתה מצד יהודים נגד ערבים, מאז תחילת המלחמה נוקטת המשטרה מדיניות אכיפה נוקשה, מחמירה ונמרצת במיוחד בכל מה שנוגע להתבטאויות של ערבים, הנחשדות כגילויי תמיכה בטרור. על פי נתונים שאספה קואליציית ארגוני החברה האזרחית לחירום בחברה הערבית, מתחילת המלחמה ועד ה-23.11.2023 בוצעו 219 מעצרים בחברה הערבית, מתוכם לפחות 156 (כ-71%) בשל פרסומים ברשתות החברתיות. מדיווחים בתקשורת עולה כי במקרים רבים הפרסום שהוביל לחקירה ולמעצר אינו מהווה עבירה. כך למשל נחקרו אישה שהעלתה תמונה של דג גדול אוכל דג קטן, ואדם שהעלה צילום של ילדים פצועים בעזה ולצדו הכיתוב "העין בוכה על ילדי עזה".
לעיתים מבוצעים המעצרים באלימות או שנוטל חלק בהם כוח משטרתי גדול, ללא כל הצדקה, באופן שמעורר חשש שכל מטרתם של מעצרים אלה היא להלך אימים, להרתיע ולהשתיק את החברה הערבית. המשטרה גם דואגת לפרסם את דבר המעצרים ואת תמונותיהם של החשודים באופן מבזה ומשפיל. כך, הופצו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת תמונות של עצורים בתאי המעצר ובתחנות המשטרה כשהם אזוקים, מניפים בכפייה את דגל ישראל או מצולמים על רקע הדגל.
לדיכוי חופש הביטוי על ידי המשטרה מתווספת גם רדיפה של סטודנטים וסטודנטיות ערבים במוסדות אקדמיים. בעידודו של שר החינוך, נפתחו עד כה לפחות 113 הליכים משמעתיים נגד סטודנטים ערבים ב-33 מוסדות להשכלה גבוהה בשל פרסומים ברשתות החברתיות.
כיתות כוננות ומשמר לאומי
כפי שתואר לעיל (בחלק על הפרטת הביטחון האישי), מאז תחילת המלחמה הוקמו בהליך מזורז ביותר למעלה מ-100 כיתות כוננות עירוניות. על רקע אזהרותיו של השר לביטחון לאומי מפני תרחיש של "שומר חומות 2", שכל מטרתן היא להסית נגד החברה הערבית, עולה חשש גדול מפני שימוש לרעה בסמכויותיהן של כיתות הכוננות העירוניות כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל, בעיקר בערים המעורבות. ברשתות החברתיות כבר התפרסמו עדויות על חברי כיתות כוננות עירוניות לבושי מדים ונושאי נשק המעכבים אזרחים ערבים לבדיקת זהותם ללא כל סמכות, ותוך פגיעה בזכויותיהם לכבוד ופרטיות.
במקביל להקמת כיתות הכוננות נמשכות ההכנות להקמת המשמר הלאומי ופורסמו המלצות הוועדה שמונתה להתוות את אופן הקמתו. גם אם בהתאם להמלצות הכוח יוכפף למפכ"ל המשטרה ולא לשר לביטחון לאומי, עדיין מדובר בגוף כלאיים צבאי-משטרתי, שיכלול לוחמים חמושים, חלקם מתנדבים, שבידיהם יופקדו סמכויות מרחיקות לכת להפעלת כוח והגבלת חירויות כלפי האזרחים. זהו מתכון לפגיעה חמורה בהגנה על זכויות האדם. הרקע להקמת המשמר הלאומי, והכוונה לייעד אותו לנושאים כגון הערים המעורבות, "היעדר משילות", הפרות סדר לאומניות ופשיעה חקלאית, מעוררים חשש שהוא ינוצל בעיקר כדי להפעיל כוח מופרז ואלים כלפי החברה הערבית. המשמעות היא הקמת משטרה מיוחדת, אלימה, חלקה אזרחית, ל"טיפול" בערבים בישראל, ויצירת שתי משטרות נפרדות על בסיס לאום.