מתוך: ההפיכה המשטרית בצל המלחמה: המשך הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם – מסמך מיוחד ליום זכויות האדם הבינלאומי 2023, 9.12.2023
לפני המלחמה עמדו במרכז סדר היום של הממשלה חוקי "הרפורמה המשפטית", שנועדו לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט, להחליש אותה ולהעניק לרשות המבצעת כוח בלתי מוגבל. עם הקמת ממשלת החירום בעקבות פרוץ המלחמה עוכב קידומן של היוזמות, בהתאם להסכמה בין השותפים לממשלה, אולם הן לא נזנחו.
הוועדה למינוי שופטים
החוק להשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים, שקידם שר המשפטים יריב לוין, עדיין מונח על שולחן הכנסת, מוכן לאישור בקריאה שנייה ושלישית תוך זמן קצר ביותר. בינתיים, למרות שהשר הסכים בעקבות עתירות לבג"ץ לכנס את הוועדה, הוא ממאן למנות נשיא קבוע לעליון לפי שיטת הסניוריטי, ובית המשפט העליון מתפקד עם נשיא שהוא ממלא מקום ובחוסר ודאות לגבי זהותו של הנשיא הבא. הדבר פוגע בעצמאות ובאי התלות של השופטים בבית המשפט העליון. בנוסף מסרב שר המשפטים למנות שופטים לערכאות השונות, בתואנה שבעת חירום אין מקום למחלוקות, ובכך פוגע בתפקודה ובעצמאותה של מערכת המשפט וביכולתה לתת שירות לאזרחים.
הכרזה על מצב מיוחד בבתי המשפט
עם פרוץ המלחמה הכריז שר המשפטים על מצב מיוחד בבתי המשפט, כך שפעילותם הופסקה למעט דיונים דחופים. הכרזה זו פקעה ב-1.12.2023. בעבר התריעה האגודה לזכויות האזרח כי הסמכות להורות על מצב מיוחד בבתי המשפט והסמכות להאריך את ההכרזה לא צריכות להיות בידיו של שר המשפטים בלבד, אלא בשליטת הנהלת בתי המשפט, כדי למנוע מצב שבו הרשות המבצעת יכולה לשתק את מערכת המשפט. התחייבותה של המדינה בבג"ץ בשנת 2020 לבחון תיקון של החוק לא מומשה. מצב החירום הנוכחי מצביע שוב על הצורך בתיקון החוק.
שיח קיצוני נגד מערכת המשפט
גם במהלך מצב החירום נמשך השיח הפופוליסטי נגד מערכת המשפט, תוך סילוף ועיוות של פסקי דין ושל החלטות שיפוטיות. כך בקמפיין שקרי שמנסה להטיל על בג"ץ או על מערכת המשפט אחריות למתקפת שבעה באוקטובר, וכך גם באמירות משתלחות של השר לביטחון לאומי כלפי שופטים ערבים שדנו במקצועיות בבקשות מעצר של חשודים בעבירות ביטוי. השתלחותו של השר בשופטים, שאותם כינה "אויבים מבית", היא חמורה מאוד, מהווה לכאורה עבירה פלילית, והיא מפריעה לשופטים לבצע את עבודתם ללא מורא ולפי הדין.