תשע משפחות מנוף הגליל ערערו היום (28.10.2019) לבית המשפט העליון, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ומרכז מוסאוא, בדרישה שבית המשפט יורה לעירייה לפתוח בעיר גן ובית ספר ממלכתי ערבי יסודי צומח ראשון. את הערעור הגישו עורכי הדין עודד פלר ורגד ג'ראיסי מהאגודה לזכויות האזרח.
בנוף הגליל מתגוררים כ-10,500 תושבים ערבים, המהווים כרבע מאוכלוסיית העיר (גבוה מאחוז התושבים ברמלה, לדוגמה). כ-3,000 מהתושבים הם ילדים בגילאי בית ספר וגן, והם מהווים למעלה משליש מתלמידי העיר. למרות זאת, נוף הגליל היא העיר המעורבת היחידה שאין בה ולו בית ספר ממלכתי ערבי אחד. למעלה מ-90% מהתלמידים הערבים תושבי העיר, המעוניינים ללמוד בשפת אמם, נאלצים ללמוד ביישובים הערביים הסמוכים – מרביתם בעיר נצרת.
בערעור נטען כי הפגיעה בשוויון בהקשר לזכות לחינוך היא פגיעה חמורה במיוחד, הפוגעת בכבוד האדם. מתן יחס שונה לתלמיד בשל השתייכותו לקבוצת מיעוט הוא משפיל ומבזה. היא פוגעת בתחושת העצמיות של התלמיד, בביטחונו ובהערכתו העצמית.
העותרים טוענים עוד, כי אין ספק שזכותם של התלמידים הערבים לקבל חינוך בעירם, וכי ביקוש אינו שיקול בלעדי למימוש הזכות לשוויון בחינוך. "בית המשפט הפך את היוצרות", נכתב בערעור. "תחת ברירת המחדל ולפיה על הרשויות לספק לילדים חינוך ממלכתי חינם, ומי שרוצים לבחור באפשרויות אחרות יכולים לעשות כן, הטילו המשיבים ובית המשפט על המערערים, ועל הורי התלמידים הערבים בעיר, להוכיח 'ביקוש' לשירות ציבורי. לשיטתו של בית המשפט קמא, אף על פי שהמצב הקיים מפלה לרעה, מהותית ותוצאתית, את המערערים ואת כלל התלמידים הערבים בנוף הגליל לעומת תלמידים יהודים, עליהם הנטל להוכיח, כי הם מעוניינים בתיקון ההפליה".
עוד נטען בערעור, כי אם העירייה הייתה ניגשת לבחינת ההיענות והצורך בהקמת בית ספר בלב פתוח ובנפש חפצה ומתוך רצון כן להקים בית ספר איכותי לפי רצונם של התושבים, ולא פועלת בצורה מאיימת, היא היתה מגלה שיש היענות רבה הרבה יותר של ההורים הערבים בעיר.
רקע
כבר ב-2013 פנו הורי התלמידים בנושא לראש העיר דאז, שמעון גפסו. אולם, במקום להתייחס לבקשה של תושבי עירו לקבל חינוך בשפתם, הוא השיב כי מדובר ב"הצהרה פוליטית לאומנית פרובוקטיבית", וכי הקמת מוסדות חינוך ערביים בנצרת עילית משמעותה "ויתור סופי על צביונה של העיר כעיר יהודית". גפסו הבהיר כי מי שיחליט לעבור לגור בעיר "יידע מראש שתחול עליו הטרחה שבהסעת ילדיו לבית ספר ערבי".
הנושא עלה בכנסת, וועדת החינוך הכירה באותה שנה בזכותם של התושבים הערבים לבית ספר בעירם. שר החינוך דאז, שי פירון, הנחה לפעול להקמת בית ספר ממלכתי ערבי בעיר. אולם הנושא לא קודם, וב-2016 הודיע משרד החינוך על קבלת התנגדותו של גפסו להקמת בית הספר.
ההורים עתרו לבית המשפט יחד עם האגודה לזכויות האזרח ועם מרכז מוסאוא, ובעקבות זאת התחייבו בעירייה ובמשרד החינוך לבחון את הצורך בהקמת בית הספר. כשנה לאחר מכן הודיע משרד החינוך שהוא נותר בעמדתו. לכן עתרנו לבית המשפט פעם נוספת. בעקבות העתירה השנייה התחייב ראש העיר החדש, רונן פלוט, לבחון בחיוב את סוגיית הקמת בית הספר כנדרש, ולבצע בדיקת צרכים מקיפה שתסייע בקבלת ההחלטה.
אולם, ההצהרות היו לחוד והמציאות לחוד. בפועל, העירייה עשתה כל שביכולתה כדי לחבל בתהליך בחינת הצרכים המתוכנן, והשתמשה בעותרים ובשיתוף הפעולה שלהם כמנוף לקטיפת רווחים פוליטיים. בסופו של התהליך העגום והבעייתי, ועל בסיס נתונים מוטעים וחלקיים בלבד, הציגה העירייה עמדה לפיה אין ביקוש לבית ספר ערבי בעיר.
ביולי השנה דחה בית המשפט המחוזי בנצרת את העתירה, תוך שהוא קובע כי החלטות העירייה שלא לפעול להקמת בית ספר ערבי בעיר ושלא לקדם כל פתרון אחר למתן חינוך בערבית עבור ילדי העיר הערבים "סבירות ומצויות בהחלט במתחם שיקול הדעת המקצועי והמנהלי של המשיבות". על פסק דין זה הוגש היום הערעור.